~ החיים הינם אנרגיה ~

גיליון 670

6.11.2015

ניל דונלד וולש

www.CwG.org

מאנגלית: חמדה טלאור

עריכה לשונית: ניצה תפארת

ידידי היקרים,

כל דבר בחיים הינו אנרגיה. אין שום דבר – בהחלט שום דבר – שאינו אנרגיה. כל דבר רוטט עם אנרגיה, מספר הרטיטות שלו, או דפוסי הגלים בתום פרק זמן מסוים, נקרא "תדר" בעזרתו האנרגיה עולה ויורדת חליפות. האנרגיה תמיד נעה. תמיד. דהיינו, האנרגיה לעולם אינה סטטית. נייחת. אם האנרגיה תהיה סטטית, הכול יעצור לפתע. העולם הפיזי פשוט יעצור, בדומה להקפאת תמונה בסרט. באותו רגע יסתיימו החיים.

ניתן, אם כן, להגדיר את החיים כתנועה. כאשר התנועה נעצרת, נעצרים החיים. אולם אין לנו סיבה לדאגה, שכן התנועה לעולם אינה נעצרת. כך בנויה המערכת. זו המערכת. מידע זה הוא יותר מנתונים אזוטריים. יש לו יישומים מעשיים שיתכן ולא שמתם אליהם לב. יש לו יישומים בחיי היומיום אשר יכולים לשנות את חייכם בדרכים לא רגילות.

לדוגמא, האם אי פעם שמתם לב לאופן בו האנרגיה זורמת? היא לעולם אינה נשארת בנקודת האפס. אם היה מד אנרגיה, הייתם רואים שהמחט שלו תמיד נעה. המכשיר הזה רגיש מאוד. מאוד. הייתם רואים שעם כל תנועה של הרטט, ולו הקלה ביותר, קופצת המחט בפראות לצד שמאל, או  לצד ימין של מרכז המוות. 

"מרכז המוות" הינו תיאור הולם לרגע בו מצביעה המחט ישר למעלה. דהיינו, זו הנקודה בה יש אפס תנועה של אנרגיה ולכן אין תנועה, לפיכך אין חיים. זה יהיה, למעשה, מרכז המוות.

מהי הסיבה, אם כן, שאני מעלה נושא זה כאן? האנרגיה שלכם, בכל רגע נתון, נעה לעבר משהו, או מתרחקת ממנו. או שהיא מושכת משהו או שהיא דוחה אותו. או שהיא מושכת אותו קרוב יותר או מרחיקה אותו.

בתופעה הידועה בשם מרחב זה היינו הך "להניע משהו לעבר,"  או "למשוך" משהו ולקרבו. זו החוויה של קיצור המרחב בין שני עצמים [או, בעצם, שתי חוויות.] הדרך בה חושבים על משהו, מושכת או הודפת אותו. הסיבה לכך היא, שהדבר אותו רוצים הינו בעצם אנרגיה הנעה בכיוון זה או אחר. אנו מכנים זאת אנרגיות  ההולכות "הלוך ושוב", "אהבה" ו- "פחד". אלו הם שמות של רגשות אנושיים, אולם, בעצם, אלו הן דרכים לתיאור רגשות [ובאנגלית – E-motions], כלומר אנרגיה בתנועה [energy-in-motion].

כאמור... האנרגיה תמיד בתנועה. או שהיא נעה לכיוון משהו, או שהיא מתרחקת ממנו. היא אינה יכולה לעשות את שני הדברים בו זמנית, ואינה יכולה לא לעשות כלום. תנועת המונה לשמאלו ולימינו של "מרכז המוות" נחוצה כחלק מתפקוד החיים היומיומי. התנועה חייבת להתחולל, ולכן העניין של תנועה לעבר משהו או ההתרחקות ממנו, אינם שאלה של "טוב" או "רע". האחד איננו "טוב" יותר מהאחר. זה פשוט "זה".

חשוב להבין דבר זה. אחרת אנו עלולים להתחיל לשפוט אותו.

הטריק ביחס לאנרגיה, הוא ללמוד איך לווסת אותו כך שתוכלו לשלוט בגאות, בשפל, ובזרימה. למעשה כבר עכשיו אתם שולטים בגאות, בשפל ובזרימה, אך יתכן שאינכם מודעים לשליטה זו. ויסות האנרגיה עוסק ביצירה מודעת של הרטט. עוסק בכוונון התדר שלכם באופן מכוון.

מאחר והמחט במד האנרגיה רגישה מאוד, התנועה הקלה ביותר, הקטנה ביותר, באנרגיה האישית, גורמת לקריאה במד האנרגיה  להשתנות בגדול מרגע אחד למשנהו. אפילו משבריר שנייה אחד לזה שאחריו. וכך יש לנו את המחט המתנדנדת בפראות משמאל לימין תוך שהיא עוברת את נקודת האפס, שהינה המרכז. המחט לעולם לא נמצא בדיוק בנקודת האפס, לעולם אינה נעצרת בצורה אנכית, למעט הזמן בו היא עוברת את נקודת האפס בדרכה לימין או לשמאל.

ובכן, בכל הנוגע לכל אדם, מקום או דבר בחייכם, שאלו את עצמכם: האם ביום זה אני נע לכיוון ...[האדם / המקום / הדבר] או מתרחק ממנו? דבר זה יעזור לכם להבין את הסיבה לכך שמערכת היחסים עם האדם המיוחד הולכת לכיוון שהיא הולכת. האם אתם חווים קירבה גדולה יותר או ריחוק גדול יותר? האם אתם חווים עלייה או ירידה בעוצמת האנרגיה?

ויותר חשוב. האם סביר שההערה הבאה שאתם הולכים להעיר, או הדבר הבא שאתם הולכים לעשות, יניע את המחט לשמאל או לימין? האם בסביבת הלב נעשה חם יותר או קר יותר? מהי ה"טמפרטורה" העכשווית במערכת היחסים? באיזו מידה אתם רואים שהיא משפיעה על מצב הרוח של הרגע הנתון? עד כמה שינוי זה לימין או לשמאל מהמרכז ישפיע על האיזון ארוך הטווח בתוך המערכת?

אלה הם דברים מעניינים לחשוב עליהם ממש לפני שאנו פותחים את הפה על מנת לומר משהו לאחר. אלה דברים מרתקים לחקור ממש לפני שנוקטים בפעולה או בבחירה, קטנה או גדולה, בתהליך של חיי היומיום שלנו. האם פעולה זו תקרב אותי לאדם האהוב או תרחיק אותי ממנו? האם מילים אלה תמשוכנה את האדם המיוחד מעט אלי או תרחקנה אותו מעט? לאיזה כיוון מראה המכשיר הרגיש הזה?

ברור שלא תמיד ניתן שהוא יעמוד על 10+. לעתים הוא יראה 2- או 3-. אין אפשרות ל"למעלה" ללא "למטה". ל"שמאל" ללא "ימין". ל"קור" ללא "חום". התנועה מצד לצד חייבת להתקיים. תנועה זו טובה. נחוצה. כפי שאמרנו, היא חלק מתהליך. אולם יש דבר שרוב האנשים אינם מבינים ביחס לתהליך: ניתן לשלוט בו. ניתן לווסת אותו. ממילא זה מה שאנו עושים. זו רק שאלה האם אתם מודעים שאתה עושים זאת.

כאשר יודעים את אשר עושים, קוראים לדבר זה: "בריאה מודעת." בריאה מודעת הינה בנייה מכוונת של דפוסי אנרגיה בתדר מסוים בתוך התנועה. במלים אחרות, היא משדרת "אנרגיות טובות" באופן מכוון. זו הפעלת הבחירה של משיכה במקום של הדיפה, של תנועה לקראת במקום התרחקות, של משיכה במקום של דחיפה.

האם זה הדבר אותו עשיתם בזמן שאמרתם את הדברים האחרונים לאדם עמו אתם רוצים לחוש קירבה גדולה? קראו את המייל האחרון ששלחתם אליו. האם אתם חושבים שהוא יניע את המחט לשמאל או לימין של נקודת האפס?

זו רק שאלה...   

  באהבה,

להענקת תמורה