.jpg)
לאחות את העצמי
גיליון 1013
24.6.2022
ניל דונלד וולש
מאנגלית: חמדה טלאור
ידידי היקרים,
נראה לי שהחיים ממשיכים להיות דבר מסתורי שהולך ונפרש לפנֵי כמעט כולם. היו מאסטרים אמתיים, ועדיין קיימים, המחזיקים בכל התשובות, אשר יודעים את כל הפתרונות, והחיים חיים של שלווה והרמוניה [ואין זה משנה מה שקרה או קורה]. לכן אנו יודעים שיש אפשרות להגיע לרמה כזו של התפתחות אישית ורוחנית. האמת היא שדבר זה הובטח לנו על ידי כל דת גדולה. עדיין ראיתי מעט מאוד אנשים אשר השיגו דבר זה "בגופם".
ממה שאני רואה, עבור רובנו החיים ממשיכים להתגלות כל פעם 'שכבה' אחת. מה ששמתי לב הוא, שהעולם מלא במחפשים. חרף כל החוכמה הקיימת בעולם, למרות כל הנתונים בכל האנציקלופדיות, חרף כל המדריכים הרוחניים בכל הספרים הקדושים של כל דתות העולם, למרות כל התובנות המוצעות לנו על ידי הפילוסופים של העולם – חרף כל זה, עדיין אין לנו מושג ביחס לדברים רבים הקשורים לחיים אותם אנו חיים.
ולכן אנו מחפשים הדרכה. אנו מחפשים תובנות. אנו מסתכלים זה בזה ומחפשים הצעות איך לעבור את כל זה, איך להסתדר, איך להמשיך. ואם אנו ברי מזל, יש לנו מערכת יחסים – מערכת יחסים אישית – עם האל.
אם יש לנו מזל, יש לנו את היכולת לתקשר עם מקור החכמה הזה שקיים ביקום. אנו מאוד מאוד ברי מזל, אם אנו מצליחים לתקשר עם מקור זה, לחוות אותו כחבר, להיות מסוגלים להשתמש במערכת יחסים זו כמשאב.
אני בר מזל מאוד וביכולתי לעשות זאת, וכך ניתנו לי משאבים רבים וציוני דרך רבים אשר עזרו לי במהלך הדרך וגרמו לי לחוש נוח יותר עם עצמי ועם כלל החיים אותם אני חווה, יותר מאשר היה לי קודם לכן לפני שנכנסתי לעשור השביעי של חיי.
היתה לי הזדמנות להתבונן ולזכור כמות גדולה מאוד של דברים, ואתגרתי את עצמי לערום אותם יחד במהלך חמש עשרה השנים האחרונות של חיי וליצור גישה הוליסטית לחוויית היום-יום שלי.
כל חיי רציתי לדעת איך לחיות כאדם שלם – שהינו הצעד הראשון על מנת לחוות אחדות עם כלל החיים. במובן מסוים בעבר חוויתי עצמי כאדם "סדוק, שבור". דהיינו, חלק ממני הלך בכיוון אחד, חלק ממני הלך בכיוון אחר, והחלק השלישי ניסה ללכת בשני הכיוונים בו זמנית! פעמים רבות בחיים הרגשתי "קרוע".
אין לי ספק שתחושת השבר שלי מי שהייתי, היתה הסיבה לכך שחייתי חיים שעד לשנים האחרונות היו כל דבר למעט יציבים, קלים, שקטים. לא שהיה לי זמן קשה במיוחד עם חוויות אלה, אך אין ספק שהיו לחיי הרבה יותר אתגרים, אכזבות, ורגעים עמוקים של אומללות מאשר היה צריך להיות. ו- אני מצטער לומר – היו לי הרבה יותר רגעים שגרמתי לאנשים סבל מאשר חשבתי שכך יקרה.
יחדם עם זאת החיים אמורים להיות מאושרים, ובאמת שין סיבה שהם יהיו משהו אחר מכך. לבטח אין סיבה שהחיים יהיו חוויה מתמשכת של אומללות. אך כאשר אנו חיים כאנשים סדוקים, מנסים לשרת שני אדונים, שלושה סדרי יום, וארבע מחשבות שונות שיש לארבעה אנשים שונים ביחס למה שהם חושבים שאנחנו צריכים להיות, אכן החיים יכולים להפוך להיות מלאי מתח ואומללות.
ובכן, הזמנת החיים היא לגרום לעצמנו להיות "מאוחים", לשוב להיות שלמים. בשבועות הבאים, אנו הולכים לחקור דרכים בהן אנו יכולים לעשות זאת, ממה שאני הבנתי ב'שיחות שלי עם אלוהים'. אני מקווה שתחברו להצטרף.
אהבה וחיבוקים,
