המסע למודעות – חלק 3
גיליון 836
18.1.19
ניל דונלד וולש
מאנגלית: חמדה טלאור
עריכה לשונית: ניצה תפארת
אגרת מניל
היי לכולם....
שוחחנו כאן על התנועה מההכרה, מהראש, לנשמה בעודכם חיים את החיים, ובשבוע שבעבר, בחלק 2 של שיח זה, אמרתי:
"ברגע שמשהו קורה בעולם החיצוני, המאסטר נכנס פנימה על מנת להרגיש את הדרך בה הוא בוחר לחוש לגבי אותו אירוע."
מרגישים את האופן בו חפֶצים להרגיש – ורוב האנשים חושבים שזה בדיוק הפוך: שמרגישים כמו שמרגישים, בין אם רוצים בכך ובין אם לאו. הם מדברים על כך שהם "מוצפים" בתחושות שלהם. אולם 'שיחות עם אלוהים' אומר לנו שכל הרגשות הינם רגשות שבוחרים בהם.
האם זה יכול להיות דבר אמתי?
כן, אכן זה כך. בכל אופן, הרגשות נבחרים על ידי הנשמה, ולא על ידי ההכרה. וכך, אם איננו מקשיבים לנשמה, לא נשמע את 'קולה' ולכן לא נדע מהי בחירתה.
נקשיב לקול ההכרה, נגיב ונאמר: "אינני יכולה לעשות שום דבר ביחס לכך. זו הדרך בה אני מרגיש."
בכך נבלבל רגשות עם ריגושים. זה לא אותו דבר. ריגושים מבוססים על מחשבות. רגשות מבוססים על האמת האישית. ריגושים הינם תוצר של ההכרה. רגשות עולים מהזהות האמתית.
ריגושים נבחרים על ידי ההכרה. רגשות נבחרים על ידי הנשמה.
* רוב הזמן מתכחשים לרגשות העמוקים והרכים ביותר.
* הזהות האמתית זה משהו שבוחרים בו, לא משהו שמגלים אותו.
* כאשר עושים זאת, כל החיים משתנים.
ואז מחליפים חמלה בכעס, הבנה בתסכול, תועלת בחוסר אונים, סליחה בטינה, נתינה בלקיחה – ואהבה בפחד. כאשר עושים זאת, כל החיים מקבלים חזות אחרת, כמעט כאילו לובשים מסכה. אתם עלולים אפילו להתבונן במראה ולשאול: "מי האדם הזה." זו תהיה כניעה לחוויה של היותכם כל כך נרגזים, או כל כך עצובים, או כה מלאי טינה, או כה מדוכאים... עד שיותר לא תדעו מי אתם.
אך אילו החלטתם מראש מי אתם, לפני שמשהו קורה בעולמכם החיצוני, הווייתכם תחליף את כעס ההכרה בחמלה של הנשמה, את תסכול ההכרה בהבנת הנשמה, את חוסר האונים של ההכרה בסליחה של הנשמה, את הצורך של ההכרה לקבל בצורך של הנשמה לתת, ואת הפחד של ההכרה באהבה של הנשמה. ברגע מבורך זה חייכם ישתנו.
אתם תאמרו: " פעם הייתי אבוד, עתה אני נמצא. נוכח." ואכן זה יהיה חסד מופלא.
על מנת להגיע לשינוי עוצר נשימה זה יש לדעת דבר אחד. הזהות האמתית אינה משהו אותה מגלים, זה משהו שמחליטים עליו. כאשר החלטות מחליפות גילויים, עוברים משלב של תלמידים למצב של מאסטרים הנמצאים במסע של מודעות.
בשבוע הבא: התנועה למאסטריות: החלפת גילוי בהחלטה. אני כבר חסר סבלנות לספר לכם על כך. ועד אז... צרו שבעה ימים מופלאים!
אהבה וחיבוקים,