.jpg)
~ תרחיש שחרור החיים ~
גיליון 453
9.9.2011
ניל דונלד וולש
מאנגלית: חמדה טלאור
עריכה לשונית: ניצה תפארת
הי ידידי הנפלאים...
אנו משוחחים על טבעה של החוויה הקדושה, וההבדל בין האל לאנושיים. שמנו לב לדבר אחד...
... ההבדל בין האלוהות והאנושות הינו שהאלוהות מבקשת רק לתת, בעוד שהאנושות מבקשת רק לקבל.
האל אינו יכול לקבל דבר, שכן הוא הכול. לכן אין לאלוהות מה לקבל.
אך אם האל אינו יכול לקבל, ואתם הנכם אלוהים, אף אתם אינכם יכולים לקבל.
אולי כבר שמתם לב לכך. אולי כבר שמתם לב לכך, וגם אם הצלחתם לקבל דבר או שניים בדרך, במוקדם או במאוחר הכול נעלם. בסופו של דבר, לא נותר מזה דבר. אתם ממשיכים, אך דבר מזה לא ממשיך עמכם.
מה נוהגים לומר? "אינכם יכולים לקחת זאת עמכם."
למעשה הכול מתחיל להיעלם ממש עתה. אין לכם כבר את החברים שהיו לכם. אין לכם יותר את העובדים שהיו לכם. אין לכם כבר אפילו את הרגשות שהיו לכם.
כל מה שחשבתם שהיה "אתם", או לפחות עזר לכם להגדיר עצמכם, נעלם. אין שום דבר קבוע. שום דבר לא נשאר.
הכול נעלם.
וזו הינה עובדת חיים מעניינת.
הכול נעלם.
כאשר מבינים זאת, הכול נעלם. אין יותר הגבלות. אפשר לעשות מה שרוצים, לומר מה שחפצים, לחשוב מה שמתחשק, שכן לא מנסים יותר להיצמד לדברים.
מה הטעם? בכל מקרה לא ניתן להיצמד לדברים. ממילא הכול ייעלם. בסוף, אם לא קודם לכן.
זה עלול להיראות כמו תסריט אומלל ומייאש, אך האמת היא, שהוא משחרר. אי אפשר שהכול יישאר לעולם. אם זה היה נשאר לעולם, לעובדה שהדבר נמצא ברשותכם, לא היה כל משמעות.
החוויה הקדושה פירושה לדעת זאת.
כל רגע באמת הופך להיות קדוש, שכן כל רגע מסתיים. אי אפשר להיצמד אליו לנצח, אף לא לרגע אחד. אי לכך כל רגע, קדוש.
הרגעים נופלים ויוצרים אוסף שנמס לזרם החיים המתנדף והופך לכלום, ממש כמו פתיתי שלג, נעלם משדה הראייה אך לא מהמציאות, מתעבה ויוצר צורות של עננים, שבתורם מורידים פתיתי שלג, חיים חדשים, מתחילים מחדש את המחזור.
כל פתית שלג, כל רגע, מרשים לחלוטין, בבכי, בכאב, בדמעות יפהפיות, בשלמות בל תתואר. כמו החיים הפרטיים.
חיבוקים ואהבה,
.gif)
נ.ב. המחשבות לעיל באו מהספר החוויה הקדושה - -The Holy Experience שהינו ספר באורך מלא באנגלית, וניתן להורדה בחינם בלינק הבא: www.nealedonaldwalsch.com. יש להקיש על האיקון Free Resources.
