~ האם אפשר לרפא את לונדון? ~
גיליון 449
ניל דונלד וולש
היי חברים...
בלתי אפשרי עבורי להתעלם מהאירועים המתרחשים בלונדון, לכן אתייחס למצב כפי שהגיע במכתב לעורך [שאלת השבוע] אותו קבלתי אתמול. אולם בפתיחת הגיליון הנוכחי, ברצוני להמשיך במקום בו הסתיים הגיליון הקודם.
אם הייתם עמנו במהלך השבועיים האחרונים, אתם יודעים שהתחלנו, במרחב הזה, דיון עמוק בנושא החוויה הקדושה. התחלנו בדבר כתשובה למכתב שהגיע מאדם בשם מאט. בסופו של הפרק בשבוע שעבר בקשתי מכם להודיע לי האם ברצונכם שאמשיך לדון בנושא המסוים הזה.
קבלנו, הלכה למעשה, מאות מיילים שביקשו שאכן אעשה זאת. אי לכך אכתוב היום את סיכום תגובתי למאט. [יתכן ותרצו לשוב אל הגיליונות הקודמים על מנת לרענן את זכרונכם...]
מאט... שאלת: "האם עלינו לנסות להראות לאחרים שהאמת חשובה לנו, או האם עלינו רק לנסות לחלוק עם האחרים, ללמוד מהם ולבנות חברות הדדית?"
ובכן מאט, העמדת את שאלתך בצורה הנותנת שתי אפשרויות, אך למען האמת אפשרויות אלה אינן איברים שונים של או אחד או משנהו. הם אינם חייבים להיות כך, כפי שהצגת אותם. אני מאמין שניתן לעשות את שניהם.
"תפקידנו" בעומדנו מול אנשים מאמונות אחרות, הוא לקבל אותם בדיוק כפי שהם. לא לחפש לשנותם, לא לשפוט אותם, ובוודאי לא לגנותם.
בעודנו חולקים עם הזולת, לומדים ממנו ובונים עמו מערכת יחסים הדדית ומשותפת, אנו "מראים לו את אשר אנו מחשיבים כאמת". למעשה זו הדרך האפקטיבית ביותר להראות זאת.
וכך אנו משחררים את האנשים מהאמונות האישיות המגבילות שלהם לגבינו. בסופו של דבר זה ישחרר אותם מהאמונות המגבילות שיש להם לגבי עצמם. מהר מאוד הם ידעו מי הם באמת.
וכך, מאט, צעד בעולם לא כאדם המחפש לשנות אחרים או לשכנע אותם לגבי דברים שונים, אלא כאדם המחפש להכיר את האחרים ככל דבר. כאשר מכירים את הכל ככל דבר, מכירים אף את עצמנו ככל דבר.
רואים את עצמכם בכל אדם. בעצם בכל דבר קיים. לפתע הופך ההוד וההדר של מי שהינכם, להיות גלוי לכם. זה הופך להיות חלק מהחוויה. זה כבר איננו דבר הידוע באופן אינטלקטואלי; זה משהו הידוע באופן חווייתי. אנשים רבים חוו חוויה זו לרגע,[החוויה של להיות הכל]. הדבר קרה בזמן מדיטציה, אולי, או בזמן של שקט טהור, או בזמן אינטראקציה חזקה מאוד עם מישהו אחר [כמו איחוד מיני או צחוק עד דמעות, או בכי משותף, או הליכה משותפת בין העצים בבוקר מוצף שמש, או שחיה באוקינוס, או פשוט... בזמן הדחת כלים].
אני מכנה זאת התנסות קדושה
זה הרגע בו הנכם יודעים מי אתם באמת.
בעוד שאנשים רבים חוו זאת באופן רגעי, הטריק הוא לחוות זאת באופן מתמשך. או לפחות בפרקי זמן ארוכים יותר. זו היתה תשוקתו של בודהה. זה היה המסע של ישו. זו הזדמנות המונחת בפני כל אחד מאתנו.
מאסטרים רבים הראו לנו את הדרך. הדרך בה אנו נהיה הדרך.
אני הנני הדרך והחיים. לכו אחרי.
זו היתה הצהרתם של המאסטרים. זה הדבר אותו הבינו כל התלמידים.
אי לכך אל תחפשו את המאסטר שלכם, היו המאסטר עבור מי שאותו חיפשתם. אל תחפשו את האמת, היו האמת אותה חיפשתם. ואל תנסו לשנות את האחר, היו השינוי אותו הנכם חפצים לראות.
זו משימתך, מאט, ואין אחרת.
תבורך מאט בידיעה של מי שהינך באמת. מי ייתן ותחווה את האל באמצעותך, ובאמצעות כך שתחיה את חייך. אוהב תמיד ובכל דרך....
חיבוקים ואהבה