עריכה לשונית: ניצה תפארת

היי לכולם...

כל חיי חיפשתי אחר החוויה הקדושה.כל חיי ידעתי שהחוויה הקדושה תחשוף בפני את הכול. הכול ביחס לאל, הכל ביחס לחיים, והכול ביחס לעצמי. השאלה היחידה היתה, מהי חוויה קדושה והיכן אוכל למצאה?

שאלות אלה נשאלות על ידי אנשים בכל העולם מקדמת דנה. אולי אף אתם שאלתם שאלות אלה. כתבתי ספר שהינו סיפור קצר על האופן בו אני מצאתי את התשובות. אולי אוכל לעזור לכם למצוא את התשובות שלכם בכך שאני מספר לכם את הסיפור שלי. הספר [באנגלית] נמצא חינם באתר שלי בכתובת:

http://www.nealedonaldwalsch.com/ תחת הכותרת:   Free Resources

אני יודע שרבים מכם קראו בעבר אחד או יותר מספרי הקודמים, וכך יתכן שיש בידכם כבר כמה מהעובדות והפרטים הנמצאים בספר זה. עדיין רציתי ליצור בספר זה הקשר, על מנת שניתן יהיה לשקול ולחוות את המסרים שבו, ואם "תטיילו" מדי פעם בהיסטוריה שלי, אז גם אם זו חזרה על מידע ידוע עלי, אתם עשויים למצוא מידע זה כמאלף.

השבוע בגיליון הנוכחי ובגיליונות הקרובים, אני הולך לחלוק עמכם את אשר סיפרתי לקוראי באותו ספר חינמי, שכן אני מאמין שרבים מאתנו נמצאים באותו מסלול חיפושים, באותו מהלך, מסע זהה של הנשמה. אנחנו מחפשים את האל.

התחלתי את החיפוש אחר חוויה קדושה במקום הכי צפוי. התחלתי אותו בדת. צפוי לחלוטין שאעשה זאת. נולדתי למשפחה שהאמינה בדת כאמצעי להגיע לגן עדן. גודלתי כקתולי של הכנסיה הרומית, ובגיל שבע היתה לי אמונה חזקה באל. לרגע לא פקפקתי בקיומו ובטוב ליבו של האל.

בגיל 10 לא פקפקתי אף בחרון אפו של האל.

בבית לא ממש למדו אותי על חרון אפו של האל. למעשה לא למדו אותי על כך דבר. כאשר אני בוחן זאת עכשיו, אני חושב שאמי כלל לא האמינה בדבר זה. אם אבי כן האמין, הוא קבל את רצונה של אמי "לא לספר על כך לילדים" עד שיגיע הזמן לכך.

רק כאשר נשלחתי לבית הספר של הכנסיה St. Ignatius Elementary ששכן ברח' מיטשל במילווקי, למדתי על אל שיכול להתרגז. שם למדתי את עשרת הדברות. שם למדתי על חטא ועל עונש.

שם למדתי כיצד להתפלל תפילת חרטה (הו, אלוהים, אני מאוד מצטער על כך שפגעתי בך...") למקרה שאיהרג בתאונת דרכים, או שאמצא עצמי ביום הדין מכל סיבה שהיא ולא הלכתי לווידוי כבר פרק זמן...

הווידוי היה עניין רציני עבורי. נאמר לנו בביה"ס שעלינו ללכת לווידוי לפחות פעם בשבוע. בקהילה שלנו, כמו ברוב הקהילות, שבת הוצאה מהעניין כך שאפשר היה לקבל את הסעודה הקדושה במיסה של יום ראשון.

שם עלה אצלי לראשונה הרעיון של היותי בלתי מושלם, בעל ליקויים. שם קלטתי את המחשבה שעל נשמתי "להתנקות" לפני שאוכל לקבל את האל תחת קורת גגי.

עד אז מעולם לא פקפקתי בכך שאם ברצוני שהאל יהיה קרוב אלי, כל שעלי לעשות זה לקרוא לו. הוא תמיד יהיה שם, אמרה לי אמי, ואני האמנתי לה. כיצד יתכן הדבר שאמי תטעה בנוגע לדבר כזה? איך יתכן שאמי תטעה בנוגע לדבר כלשהו?

המשך בשבוע הבא, הצטרפו אלינו.

אהבה וחיבוקים,

כיצד יכולה החברה של היום לוותר על השימוש בעונש כאמצעי למניעת התנהגות הרסנית, כאשר כל חבריה אינם חיים עדיין על פי הקוד המשולש של 'שיחות עם אלוהים': מודעות, כנות ואחריות? כיצד יכולה המשטרה לבצע את תפקידה ביעילות כאשר אין בידיה כלי ענישה לעשות זאת? רוב העבודה של המשטרה יעילה במידה מסוימת, שכן הם יכולים לנקוט באמצעי ענישה בצורה של קנסות ומשפטים שבלעדיהם הם חסרי כוח לחלוטין.

תשובתו של ניל:

בספרים 'שיחות עם אלוהים' נאמר שיש הבדל גדול מאוד בין "עונש" ו"תוצאות". התשובה לשאלתך היא, להשתמש בתוצאות שאינן עונש לשמו. לשלוח אדם לכלא לחמש שנים בגין החזקת מריחואנה, לדוגמא, הינו מעשה של טירוף שלא יפתור דבר. הדבר ההגיוני הוא להטיל קנסות ועונשים מרפאים, מתקנים ומשקמים ולא רק מענישים. נקמה אכזרית ("עין תחת עין") לא מתקנת ולא משקמת, אך הינה הסימן של חברה פרימיטיבית. (מכתב זה הופיע לראשונה במדור 'שאל את ניל' באתר שלו

http://www.nealedonaldwalsch.com/)

שולח ברכות וחיבוקים,

ניל

להענקת תמורה