~ מי מחליט לגבי חייכם ~

מסר מניל דונלד וולש

21.2.2009

http://www.cwg.org/

אני לפני נסיעה להוואי למספר אירועים, יחד עם חברי הנפלא הקולגה שלי אלן כהן. נכון מאוד שנפלא לנסוע להוואי בפברואר, ואני מודה מאוד לכך שהחיים ממשיכים לספק לי כאלה מתנות. לאלה המעוניינים במידע נוסף לגבי האירועים באי, מוזמנים לבדוק בלוח האירועים בתחתית עלון זה.

מישהו שראה את לוח הנסיעות שלי כתב לי השבוע מייל. "איזה חיים יש לך!" הוא אמר. "חיי אומללים. אינני מבין בכלל את החיים. יש אנשים שמקבלים את כל התהילה, שמשיגים את כל ההישגים. אחרים, כמוני, עוברים את החיים מבלי שמישהו בכלל מבחין בהם. אני מאוד מקווה שאתה ניהנה."

מייל זה עורר אותי לחפש משהו שכתבתי די מזמן. אמרתי שם, שאם אתם מאמינים שיש לחיים קשר – קשר כלשהו – עם צרכים, מטרות או הישגים של הגוף הפיזי, אומר הדבר שלא הבנתם דבר ביחס למטרת קיומכם, ביחס למטרה שאתם, הוויות רוחניות, בחרתם לעבור דרך זמן ומרחב בגופכם הפיזי ולהתמודד במציאות הפיזית.

יש להבין מי הנכם באמת לפני שתתחילו להבין את החיים – או אפילו לסבול אותם. רק כאשר יודעים את הזהות האמיתית, את המטרה האמיתית לשמה באתם לכאן, יכול כל דבר המתרחש סביבכם להתחיל להיות מובן. בהיעדר אותה בהירות, הופכים החיים על פני כדור הארץ – כפי שהם נחווים - להיות בלתי מתקבלים על הדעת. הם בלתי מובנים לחלוטין, ולכן תרצו לדחות אותם, לברוח מהם, להיחבא, להעמיד פנים שאין לכם קשר אליהם, ובסופו של דבר, לנטוש אותם.

הכל יראה כה חסר משמעות. הכל יראה לחלוטין חסר כל סיבה או מטרה, בלגאן מסובך שאין בו אלטרנטיבה של שמחה, חוויה חסרת עליצות, יש בו בחירות מתסכלות ואתגרים בלתי אפשריים, ולכן תאמרו לעצמכם – יותר מפעם אחת – "לשם מה?"

ברגעים אלה של שאלות עמוקות אתם עלולים אף למצוא עצמכם במקום כל כך שלילי שאתם עלולים לסנוט לעצמכם את השקר המתריס: "יותר טוב למות."

רק נוכחות של מודעות יכולה להציע נחמה כלשהי, משמעות כלשהי, לקיום הפרימיטיבי בתוך הציוויליזציה הברברית, ולספק נחמה קלה כזו שיהיה בה הגיון לנשמתנו.

הנה, אם כן, האמת. הנה מה שהנכם זקוקים לו על מנת שאיכשהו תוכלו להבין: אתם אינכם גופכם. גופכם הינו משהו שיש לכם, הוא אינו משהו שהנכם. ה"אתם" שהנכם איננו דבר פיזי. אתם חבילה של אנרגיה, יחידה בודדת של מהות חיונית של כל החיים. הנכם ביטוי של כל הדברים שהחיים הינם. במונחים רוחניים ניתן יהיה לומר שהנכם צביון אישי של האלוהות.

אתם רוח. נשמה. הנכם חיים בשתי מציאויות: מציאות הרוח והמציאות הפיזית. אתם כל הזמן נעים בין מציאויות בתהליך הנקרא התפתחות. הנכם חווים את החיים במציאות הרוח על מנת שתכירו את האני, ואתם חווים את החיים במציאות הפיזית על מנת שתחוו את האני. התנועה הלוך ושוב הינה מסע מהידיעה לחוויה וחוזר חלילה.

עד כה הכל ברור. עתה מגיע הפיתול. הטוויסט. על מנת לחוות את העצמי עליכם לשכוח מעט ממה שהנכם יודעים עליו, שכן אם תזכרו את הכל, לא תהיה כל דרך ליצור מחדש את החוויה שלו, והנשמה חושקת בחוויית העצמי האמיתי.

מה שחשוב שתדעו, מה שחיוני שתבינו כאשר הנכם מתחילים לחקור את סיבת קיומכם ואת הסיבה לחיים בכלל, הוא שיש תכנית גדולה יותר מאשר ניתן להבחין בה באופן המיידי. לתכנית זו אין כל קשר לתשוקות הגוף, למרות שגופכם עשוי, ואכן אף ישמש, ככלי לשם קידום אותה תכנית.

התכנית אותה הנכם משרתים הינה התכנית של הנשמה. אין זה אומר שאין לכם קשר לתשוקות ולשמחה של החיים הפיזיים. למעשה זה בדיוק להפך. למעשה חוויית התשוקות ושמחה החיים הפיזיים הם אלה המשרתים את תכנית הנשמה. יחד עם זאת לא ניתן להתחיל להבין את שמחת החיים הפיזיים עד אשר חדלים לרדוף אחריה כאילו היא היתה התכנית המרכזית, המטרה המרכזית, היעד המרכזי.

מאחר ורוב האנשים לא ויתרו על המרדף, רוב האנשים ויתרו על השמחה. הם נכנעו לגורל של הסתפקות בסיפוקים הפשוטים. הם רוצים רק שהפחד יסתיים, שהמאבק ותסכול הקיום היומיומי יסתיימו. הם מחפשים קורטוב של בטחון ורק חלק קטן ממה שהם רואים שיש לבעלי המזל. כתוצאה מחוסר יכולתם להשיג אפילו את יעדי החיים המינימאליים, הם הופכים להיות מרירים וכועסים. הם הצטרפו לקבוצה הגדולה של המנוכרים. הם פוגשים מדי יום חיים של סבל קטן (ולפעמים סבל מאוד גדול), והם מגרדים ומקרצפים בחיפוש אחר רגע קטן של אושר פה ושם.

אלה פני הדברים עבור אנשים רבים על פני הפלנטה. למעשה עבור רובם. האמינו לי, אינני מגזים. כך הם פני הדברים. יתכן שאף אתם חוויתם כך את החיים. אולי כך הנכם חווים את החיים ממש עתה. יתכן שהתיאור הזה יראה לכם מעט מוגזם, אך בגדול, יתכן שהוא לא ממש רחוק מהמסע היומיומי האישי שלכם. ואם חייכם אינם כאלה עתה, הייתי מסתכן ואומר שלפחות אתם מכירים מישהו בחוג המכרים הקרוב, שתיאור זה מתאים לו במדויק.

אין בכוונתי שזה יהיה מקרה "מדכא". אינני מנסה לזרוק כאן טונות של אנרגיה שלילית. למעשה, בדיוק להפך. אני מביא דברים אלה משום שברצוני להבהיר נקודה גדולה יותר: החיים אינם צריכים להיראות כך. החיים אינם מיועדים להיות כאלה. הסיבה שהם נראים כך עבור אנשים כה רבים הינה חוסר הבנה ענקי ביחס לאופי ותפקוד מטרת החיים עצמם, ומי שהם בהקשר לכך.

החדשות הטובות הן שיש נוסחא שבני האדם יכולים להשתמש בה שתוכל לשנות את כיוון החוויה שלכם. תחילתה של הנוסחא הוא להגיע להבנה הברורה שלחיים אין כל קשר לגוף. החיים קשורים לרוח. לנשמה.

זו ההבנה של היום.

הבה נאפשר לזה להיות התזכורת של היום הזה.

אין צורך להוסיף דבר. זה מספיק. זה המון. זה דבר גדול שיש לספוג, להפנים ולעכל. תפשו, אם כן, ידע זה בשתי ידיים והחזיקו אותו צמוד לחיקכם בעודכם עוברים את היום.

עצרו - ממש היום, עצרו – את הקול הבלתי פוסק שישנו בתוך ראשכם המתלונן על חוויות שגופכם אינו עובר, על התענוגות שגופכם אינו נהנה מהם, או על הביטחון שגופכם איננו חש. ועצרו אף את הפעילות הבלתי פוסקת של ראשכם המחפש הכרה, המחפש שאחרים ידעו מי אתם, כמה הנכם מיוחדים, נפלאים, טובים, ומה שאתם עושים.

יהיה לכם את כל זה. אני אומר לכם שלפני שחייכם יסתיימו כל אחד מרצונותיכם אלה יתגשמו.

והם יהיו עבורכם חסרי משמעות.

זה יהיה הזמן בו תבינו שחיפשתם את הדברים הלא נכונים. את זאת תבינו... אז, באותו רגע... תדעו שמלכתחילה באתם לכאן על מנת לשרת את התכנית של הנשמה, לא את התכנית של השכל והגוף.

אני יודע שכל זה עלול להיראות לכם נבוב כרגע – במיוחד אם אתם צעירים. מי רוצה שחכמת החיים "תיפול" עליו? מי רוצה להמתין שכל הרצונות של הנעורים יתגשמו? מי רוצה לעבור את כל הדברים שעלינו לעבור על מנת להשיג את מה שהנשמה בוחרת להגשים?

כן, נכון, הדבר דורש סבלנות רבה, נכונות רבה להיכנע לתהליך, אמונה חזקה, במיוחד כאשר הנך צעיר. רק עכשיו נכנסתם לגוף, אחרי הכל זה היה רק לפני 18 או 25 שנה, ואתם רק עכשיו מתחילים את החיים ומובן שברצונכם להתחיל אותם ולחוות את שמחתם.

ובכן, אתם יכולים! אפילו כאשר הנכם צעירים! החכמה אינה צריכה להמתין עד שתהיו מאוד זקנים. זה איננו אוצרם של הזקנים והבאים בימים. ניתן לאמץ חכמה אמיתית בכל גיל, בכל זמן, בכל רגע. וכאשר מאמצים חכמה זו, ניתן להשיג ולחוות אף שמחה – כן, אפילו באמצע תסכול, כעס וסבל – גדול כקטן.

עליכם להאמין לי כאשר אני אומר לכם שהחיים הם יותר מאשר הנכם יודעים עתה. אני מבטיח לכם. יש סיבה לכך שהתנאים הינם כפי שהם באופן בו הדברים נראים, וישנה מציאות הנמצאת מחוץ ובנפרד מאותם תנאים.

ניל

להענקת תמורה