.jpg)
אהבה, להיות אהבה ולהיות אוהבים
גיליון 844
15.3.19
ניל דונלד וולש
מאנגלית: חמדה טלאור
עריכה לשונית: ניצה תפארת
אגרת מניל...
היי לכולם...
אנו חוקרים כאן את חמשת הרגשות הטבעיים: צער, כעס, קנאה, פחד ואהבה. רגשות אלה הינם כלים, מתנות שניתנו לנו ע"י האל באמצעותם נוכל לבנות חיים טובים יותר. במהלך ארבעת השבועות האחרונים התבוננו בצער, בכעס, בקנאה ובפחד. היום אנו בוחנים את האהבה.
האהבה הינה רגש טבעי. כאשר מאפשרים לילד לבטא אותה, ולקבלה, באורח נורמלי וטבעי ללא הגבלות או תנאים, מעצורים או מבוכה, היא אינה זקוקה לדבר נוסף, שכן השמחה שיש בביטוי האהבה ובקבלתה בדרך זו מספקת לחלוטין. אולם אהבה שמתנים אותה, שמגבילים, עוטפים אותה בחוקים ובתקנות, בטקסים וצמצומים, שליטה, מניפולציות ואשר מונעים אותה, הופכת להיות בלתי טבעית.
ילדים שגורמים להם לחוש שהאהבה הטבעית אינה דבר נכון – שלא בסדר לבטא אותה, ושלמעשה בעצם אסור להם לחוות אותה – יהיו בעלי קשיים בהיותם בוגרים להתנהל באהבה.
אהבה שמבטאים אותה מתוך תנאי הופכת להיות רכושנות, רגש מאוד בלתי טבעי. אנשים הרגו בגלל רכושנות. מלחמות החלו, אומות נפלו.
האנשים אוהבים להיות מאוהבים. יחד עם זאת "אהבה" הינה מילה גדולה. זו המילה הגדולה ביותר בשפה. בכל שפה.
מה זו בעצם אהבה? בספרים 'שיחות עם אלוהים' נאמר הרבה על הנושא. בין היתר, נאמר שאהבה הינה החלטה, לא תגובה. זה יכול להיות הדבר החשוב ביותר שאי פעם נאמר על הנושא. אהבה אמתית היא לעולם אינה האופן בו אדם אחר נראה, מתנהג, או מתנהל עמנו. זו בחירה להיות אוהב ואין זה משנה כיצד נראה האדם האחר, מתנהג או מתנהל עמנו.
אין זה אומר שעלינו להישאר במערכת יחסים אלימה. אל תערבבו את המילה "אהבה" עם המילה "מערכת יחסים." איננו מוכיחים שאנחנו אוהבים מישהו בכך שאנו נשארים עמו במערכת יחסים. למעשה, ישנם מקרים בהם אנו עשויים להוכיח את אהבתנו לאותו אדם בכך שאנו עוזבים אותו. אי לכך זה לא נכון שהאהבה דורשת מאתנו להסכים לאלימות מהאדם אותו אנו אוהבים.
אם אדם אלים כלפינו, זו אלימות כלפי אותו אדם להמשיך לאפשר לו להיות אלים. שכן אם אנו מאפשרים לאלימות שלו להמשיך, מה אנו מלמדים אותו? אולם אם אנו מבהירים שאלימות אינה מתקבלת, מה הוא לומד אז?
ברור שזו אמת שאף אחד לא יכול באמת "לצאת" ממערכת יחסים. אנחנו תמיד נמצאים במערכות יחסים זה עם זה, והדבר היחידי שמשתנה היא הצורה שמקבלת מערכת היחסים. לא ניתן לסיים מערכת יחסים, ניתן רק לשנותה. אל תחשבו, אם כן, במונחים של סיום מערכת יחסים, חשבו במונחים של שינויה. יתכן שתרצו לשנות את צורתה, או שאולי תרצו להמשיך להיות בה אך לשנות את מאפייניה.
לבחור לאהוב מישהו – באמת לאהוב אותו – הינה פעולה מאוד גבוהה. זהו אות המסטר. לאהוב מישהו כ "תגובה" הינה חוויה מעט פחות גבוהה. זהו אות הסטודנט. הסכנה באהבת מישהו כתגובה היא, שאותו אדם יכול להשתנות. למעשה בטוח שהוא ישתנה. הוא עלול להעלות או להוריד במשקל. היא עשויה לשנות את אישיותה. הוא עלול לשנות את דעתו ביחס למשהו החשוב עבורנו. ואם אנחנו מאוהבים בדבר שאותו אדם מביא למערכת היחסים שלנו, פנינו יכולות להיות מועדות לאכזבה גדולה.
וכך אנו מגיעים לאמת השנייה ביחס לזה: האהבה אינה קשורה למה שהאחר מביא לכם, היא קשורה למה שאתם מביאים לאחר. וכאן, המטרה של כל מערכות היחסים האוהבות הינה לספק לנו הזדמנות להחליט ולהצהיר, להיות ולבטא, להפוך להיות ולמלא, מי שאנחנו באמת.
זו עשויה להיות דרך נוספת להצהיר מחדש את האמת הראשונה, שכן מי שאנחנו באמת הינה בחירה, לא תשובה. זו החלטה לא תגובה – למרות שנכון הדבר שרוב האנשים חושבים שזה הפוך.
כאשר אני מדבר עם אנשים צעירים על אהבה, אני אומר להם שישנן שתי שאלות הקשורות לחיים ולמערכות יחסים שכל אחד ירוויח אם ישאל אותן:
- לאן אני הולך?
- מי הולך אתי?
חשוב לשאול אותן בסדר הנכון. אנשים רבים מחליפים ביניהן – וסובלים בשל כך במשך שארית חייהם. ראשית הם שואלים: מי הולך עמי בחיי? ואז הם שואלים: לאן אני הולכת? לעתים תכופות בחירת היעד מותנית ונבחרת מתוך פשרה בעקבות בחירת החברה. דבר זה יכול להוליד מסע קשה מאוד.
אני זוכר שבאחת מהסדנאות שלנו בנושא חידוש רוחני, אשה צעירה בשנות העשרים לחייה שאלה בעצב: "איך זה מרגיש להיות מאוהב?" אמרתי לה שאינני יכול לענות עבור כל אחד אחר, אך אני יודע איך זה מרגיש עבורי. זה מרגיש כאילו יש רק אחד מאתנו בחדר.
כאשר אני נמצא עם אהובתי, Em, זה מרגיש כאילו אין מקום בו "אני" מסתיים ו"היא" מתחילה. כאשר אני מתבונן בעיניה של אם, זה כאילו אני מתבונן בעיניי שלי. כאשר אני חש שאם עצובה, זה כאילו העצב חותך בלב שלי. כאשר היא מחייכת, לבי מחייך עמה – כאילו זו היא. הייתי רוצה להרגיש כך לגבי כולם. על זה אני עובד. בכל יום אני מרגיש כך עם יותר ויותר אנשים.
ב'קורס בניסים' נאמר: "אין מערכת יחסים מיוחדת". במלים אחרות, אף אדם לא צריך להיות יותר מיוחד מהאחר. כך חווה האל אהבה. אין תנאים, ואף אחד אינו מיוחד יותר מהאחר.
לרוב האנשים קשה מאוד להבין זאת. איך יכול האל לאהוב את כולנו באופן שווה, את ה"טובים" ואת ה"רעים" אותו דבר? זה אפשרי משום שהאל אינו רואה אף אחד מאתנו כ"טוב" או כ"רע". בעיני האל כולנו מושלמים, ואין זה משנה באיזה אופן אנחנו מתנהגים. לבני האנוש צפויה עוד דרך ארוכה עד שיגיעו למצב זה. רובנו שמים תנאים על תנאים לגבי אהבתנו, ואנחנו מהירים מאוד להסיר אותה כאשר התנאים אינם מתממשים.
וכך האמת השלישית הגדולה ביחס לאהבה היא, שהאהבה אינה יודעת תנאים. בעולמו של האל אין דבר כזה: "אני אוהב אותך אם..."
האמת הרביעית הגדולה ביחס לאהבה היא שאין לה מגבלות. אהבה הינה חוויה של חרות. חרות שלמה ומוחלטת. וכך כאשר אדם אוהב אדם אחר הוא לעולם לא מחפש להגביל או לתחום את האחר בכל דרך שהיא. זהו דבר קשה לאנשים רבים. עבור רבים, התרגום של אהבה, בגדול, זה "בעלות." לא שאי פעם מבטאים זאת. זה פשוט מורגש. זו תחושה מורגשת של "אתה שלי." אין ספק שבאהבה אמתית שום דבר לא יכול להיות רחוק יותר מהאמת. ובאהבה אמתית, רעיונות כאלה או מחשבות כאלה לעולם אינם חלק מהתבנית. אף אחד אינו בעליו של האחר, ואף אחד אינו מתנהג כאילו זה נכון
לדבר זה יש השלכות גדולות, כפי שניתן לדמיין. ועכשיו אני הולך לציין את האמת החמישית, ויתכן שהיא האמת היותר "שנויה במחלוקת" שאני מכיר.
האהבה לעולם אינה אומרת 'לא'. לא לאנשים בעלי בגרות ואינטליגנציה זהים. [איננו מדברים כאן על ילדים. הבה נגביל שיחה זו למבוגרים.]
אין זה משנה מה הבקשה של האהוב, האהבה אומרת כן. אין זה אומר שדעות אישיות אינן נאמרות, והעדפות אישיות אינן מבוטאות. אולם, בסופו של דבר, בקשה מהאהוב לעולם אינה נדחית.
שוב, עבור רבים זהו דבר קשה להתמודד עמו. אך זוהי הדרך בה האל אוהב. אני אוהב לומר בהרצאות ובסדנאות שלי שלאל יש רק מילה אחת באוצר המילים שלה. האל תמיד אומרת כן. אין זה משנה מה אתם רוצים, לא חשוב מה אתם בוחרים, הוא לעולם אינו אומר לא.
ניתן לצמצם רעיון זה לשתי מילים: האל מאפשר.
היות ו'שיחות עם אלוהים' מלמד שהמילים 'אל' ו'אהבה' הן מלים ברות החלפה, הוא לעולם אינו מגביל, לעולם אינו עוצר, הוא רק מאפשר. במערכות יחסים שיש בהן אהבה אמתית, אפשר להשיג את מה שרוצים.
האמת הששית ביחס לאהבה היא שהיא תמיד מתחדשת. היא לעולם אינה נגמרת.
כטקס שגרתי בנישואים שלנו, אם ואנוכי מחליפים את נדרי הנישואין שלנו בכל שנה ביום הנישואין. אנחנו עושים טקס נישואין מלא, עם כומר, מזמינים אורחים, מכינים ארוחה, עוגה... את כל ה"קטע'. בין חברינו יש שאמרו לנו שהם אוהבים את הרעיון ושהם גם חוגגים כך עתה את יום הנישואין שלהם!
זה כל כך מתגמל לראות שמשהו כזה קורה! זה כאילו האהבה הכפילה עצמה, כשאנחנו משמשים הכלי לכך. גם אתם יכולים להיות כלי המכפיל אהבה. עם כל מחשבה שאתם חושבים, עם כל מילה שאתם אומרים, עם כל פעולה שאתם פועלים.
נהניתי לכתוב את סידרת המאמרים הזו על חמשת הרגשות הטבעיים.
ועד שבוע הבא...
אהבה וחיבוקים,.gif)
