~ חגיגה של חיים מיוחדים ~

פטרישיה דיאן קוטה-רובלס

http://eraofpeace.org/

ג'ואו היקר הלך לעולמו באופן בלתי צפוי ב- 29 לדצמבר 2010. והוא בן 42.

ג'ואו השאיר אחריו את אשתו דניס, בניו דילן (20) היידן (19) וגריפין (5), הורים ריקרדו ופטרישיה, אחות טורי רצ'פורד (ג'רמי) ושלושה אחיינים דקסטון, ווילדר ורוול. הוא השאיר אחריו אף את סבתו מצד אביו לה נהג לקרוא "Grammita", ובני משפחה רבים ואוהבים – דודות, דודים, דודנים וחברים.

בשבת ה- 8 לינואר 2011 בשעה 10:00 בבוקר,יערך בטוסון אריזונה טקס כדי לחגוג את חייו.

אם תוכלו להשתתף – נשמח לראותכם, אם לא, אנא עצרו לרגע באותו יום ושלחו את אהבתכם לג'ואו האהוב.

מאז שהיה ילד קטן, היה לג'ואו קשר עמוק עם האל. הוא נהג לדבר עליו לעתים תכופות ואף חלק עמי דברים מאוד עמוקים. פעם הוא אמר לי: "אמא, זהו זמן מאוד מיוחד, אלפי הוויות אור נולדות עכשיו על פני כדור הארץ והן תעזורנה לכולנו." שאלתי: "איך אתה יודע?" "משום שראיתי אותן," השיב. "הן יורדות מממלכות גבוהות יותר, וכאשר הן מגיעות לכדור הארץ הן נולדות כתינוקות בכל העולם."

כאשר אנו עוברים את המעבר אליו אנו מתייחסים כמוות, דומה הדבר למסע בו חוצים את האוקינוס. על חוף אחד אהובינו מנפנפים לנו לשלום והם מאוד עצובים, ועל החוף השני אהובינו אשר עברו לפנינו ממתינים להגעתנו בזרועות פתוחות.

לג'ואו היו אתגרים רבים בחייו, אך כל מי שהכיר אותו חווה את לבו האוהב המופלא ואת חוש ההומור המדהים שלו. הוא לעולם לא נכנס לחדר מבלי להעניק לכל אחד את הנשיקה המשפחתית, ואין זה משנה היכן היינו. הוא מעולם לא עזב את המקום, או סיים שיחת טלפון מבלי לומר "אני אוהב אותך."

אחד האנשים המועדפים עליו היה סבו פרנק קוטה-רובלס, אשר הלך לעולמו בשנת 1995 בהשאירו ריקנות מאוד גדולה בחייו של ג'ואו.

אני הולכת לחלוק עמכם מילים של שיר מאוד מיוחד, אך קודם לכן הייתי רוצה לתת לכם קצת רקע.

לפני כשנתיים בן דודנו טומי הלך לעולמו, וגואו ואנוכי היינו בטקס שנערך לזכרו. בקבלת הפנים ישבנו יחד עם בני משפחה אחרים, וברקע התנגנה לה מוזיקה. ברגע מסוים אמר לי ג'ואו: אמא, הקשיבי לשיר הזה. את השיר הזה ברצוני שתנגני בהלוויה שלי." הקשבתי לשורות הראשונות ואמרתי לו: "ג'ואו, אינני מתכוונת להקשיב לשיר, שכן בזמן ההלוויה שלך מזמן כבר לא אהיה כאן."

כאשר ג'ואו הלך לעולמו ב- 29 לדצמבר, ידעתי שעלי למצוא את השיר, אך לא היה לי מושג כיצד להתחיל לחפש. לא ידעתי מי המבצעים. לא ידעתי את שמו, ואף לא ידעתי את המילים. לכן התפללתי לג'ואו ואמרתי לו: "ג'ואו, ברצוני לנגן עבורך את השיר, אך אין לי מושג מהו. עליך לעזור לי למצוא אותו."

לאחר שסיימנו את עיסוקינו בבית החולים, הלכנו לבית סבתו של ג'ואו כדי להיות מעט עם יתר המשפחה, ואחר כך שבנו אל ביתנו. באותו לילה כיבה היידן, בנו של ג'ואו את ה- ipod שלו כדי לטעון אותו. בשעה 3:00 בבוקר, נדלק ה- ipod מעצמו והתחיל לנגן שיר. להיידן לא היה מושג על דבריו של ג'ואו בטקס האזכרה של טומי, אך מילות השיר היו כה משמעותיות עבורו, שהוא הוריד אותו ל- ipod שלו. בבוקר באו אלינו היידן ודילן לחלוק את השיר עם דיקי ועמי.

באותו זמן שוחחתי בטלפון, ודיקי הקשיב ראשון לשיר. לאחר ששמע אותו, הוא בא אלי, משך אותי ואמר: "את חייבת להקשיב לשיר הזה." ברגע שהחלו לנגן את השיר, ידעתי שזה השיר של ג'ואו.

למטה רשמתי את מילות השיר. אנא קראו אותן והכניסו אותן ללבכם. זהו מסר מיוחד אותו רצה ג'ואו לחלוק עם כולם במהלך המעבר שלו, כך שתוכלו לחוות עמו את שמחת החרות החדשה שהוא מצא.