אתם סוג זה של שליחים

גיליון 45

מאת ניל דונלד וולש

מכל הדברים שנאמרו לי ב'שיחות עם אלוהים', זה הדבר החשוב מכולם, לפחות במונחים של העתיד שלי. של העתיד של כולנו. מעולם לא הבנתי את תפקידי בחיים, לא הבנתי את מקומי. עתה אני מבין. זה אותו מקום בו כולנו נמצאים.

אנחנו, כל אחד מאתנו, הננו שליחים. בכל רגע, בכל שעה, בכל יום - אנו שולחים מסר לחיים על החיים. הדבר לא היה ברור לי עד שהגיעו השיחות עם אלוהים. החיים הינם מערכת היזון סגורה. היא מספרת לעצמה על עצמה, ומתוך המידע הזה היא בוראת עצמה מחדש.

הבה אחלוק עמכם סיפור על 'שדה מורפי' (Morphic Field.) זהו מונח שהמציא המדען רופרט שלדריק Rupert Sheldrake), כאשר תיאר תופעה לא רגילה אותה גילה. הוא גילה שהוויות בעלות כושר חישה, מהדהדות זו עם זו – בין אם הן יודעות על כך ובין אם לאו.

לא מזמן ערכו ניסוי בו השאירו בטטות על חוף ים באי קטן שאינו מאוכלס על ידי בני אדם, אלא רק על ידי קופים רבים. הקופים הגיעו לחוף, גילו את הבטטות, וכמובן החלו לאכול אותן. ואז, לקח אחד הקופים בטטה, וללא סיבה השתעשע בה בין הגלים וכל החול נשטף ממנה. כאשר אכל אותה, גילה שכך היא טעימה יותר, והחל לשטוף את כל הבטטות אותן בחר לאכול. מהר מאוד החלו קופים אחרים לעשות את אותו הדבר. ואכן, לא עבר זמן רב וכול הקופים על פני האי עשו את אותו דבר.

אולם כאן החל להיות מעניין. המדענים הניחו בטטות נוספים על אי אחר בסביבה, אך שם החלו הקופים מיד לשטוף את הבטטות לפני שאכלו אותן.

מה גרם להם לעשות זאת? כיצד הם בכלל ידעו? שלדריק אמר שהדבר קרה באמצעות התופעה אותה כינה 'השדה המורפי'. הוא תיאר זאת כתודעה שנמצאת בכל החיים – שהינם חלק מכלל החיים – המכילים בתוכם את דרך כל המחשבות והחוויות של החיים עצמם.

אל שדה הדהוד זה אנו שולחים כל רעיון, מחשבה, תפיסה, החלטה וזיכרון-חוויה. אל שדה זה אנו פונים בכל פעם שאנו "חושבים" על משהו, או פועלים באופן "אינטואיטיבי" או "אינסטינקטיבי."

עתה אנו יודעים שה- DNA עצמו נושא מידע לגבי החיים, לגבי עצמנו ולגבי כל הסובב אותנו. קיים דבר הנקרא 'זיכרון תאי', וזיכרון זה מועבר לצאצאים באמצעות הגנטיקה.

קיים גם דבר שנקרא 'מודעות קולקטיבית,' שהינו דבר פחות פיזי מהתאים או מה- DNA. דהיינו, לא ניתן לראותו בהתבוננות רגילה, גם ואף לא דרך מיקרוסקופ, יחד עם זאת הינו ממשי לא פחות.

בקומבינציה בין הנראה והבלתי נראה, נמצאת חוכמת הדורות. כל דבר שאתם חושבים, בוחרים, עושים וזוכרים, חוזר אל החיים בשני אופנים: 1) באמצעות קוד גנטי, 2) באמצעות ה'שדה המורפי'. אתם... שליחים. מדי יום אתם שולחים מסר לחיים, באמצעות החיים, לגבי החיים.

האם שמתם לב שאנשים שנמצאים יחד שנים רבות מתחילים לדמות זה לזה?

האם שמתם לב כיצד אנשים והכלבים שלהם מתחילים לדמות זה לזה?

האם אתם חושבים שזו מקריות שאנשים מאותה תרבות מתחילים לחשוב דומה?

האם אתם יודעים שיש אנשים שמעולם לא דברו זה עם זה מתחילים לחשוב דומה? הם מגיעים לאותן מסקנות לגבי אותם דברים ופועלים באותו אופן עקב השדה המורפוגני*.

האמינו, זה אמיתי.

קבוצות מודעות יכולות ליצור חוויות קולקטיביות מבלי לדעת אפילו מה קורה... או כיצד.

ב'שיחות עם אלוהים' מובהר הדבר מאד. נאמר שם שיש לנו את הכוח ליצור מציאויות קולקטיביות במידה רבה יותר מאשר אי פעם חלמנו. הבעיה היא, שרוב האנשים כלל אינם יודעים זאת, ורבים מאלה שכן יודעים, משתמשים בדבר נגדנו. הם מקדמים את הנושאים האישיים שלהם תוך שימוש בכלים המשפיעים על המודעות הקולקטיבית, משום שהם יודעים שהכוח נמצא במודעות הקולקטיבית.

לאחר קריאת הספר 'שיחות עם אלוהים' 1, התברר לי שמדי יום אני משפיע מאוד על המודעות הקולקטיבית. גם ברמה הפיזית הטהורה אני שולח מסר לחיים לגבי החיים. התבוננתי בעצמי בתוך קהל, ובביתי כאשר הייתי עם אנשים, והתחלתי לשים לב כיצד הגיבו האנשים שבחייהם נגעתי באופן אישי, לאופן בו עשיתי זאת.

להפתעתי הרבה ראיתי שהיתה לי השפעה גדולה יותר מכפי שאי פעם דמיינתי על האופן בו הסובבים אותי ראו וחוו את החיים. ראיתי שמצב רוחם של האנשים השתנה, השקפתם השתנתה, ורטט החדר כולו יכול היה להשתנות בהתאם לאופן בו הופעתי באותו מרחב.

אנחנו רגישים. האנושיים רגישים. אנו קולטים את הרטט של מי או מה שנמצא סביבנו. סוג המוזיקה לה מקשיבים יכול לשנות את סוג האדם. כך יכול להשפיע גם סוג הסרטים בהם צופים, האנשים איתם מבלים, האוכל שאוכלים, אפילו הבגדים אותם לובשים.

באופן דומה אנו שולחים רטטים לאחרים, וזהו התפקיד של שליחים אנושיים אותו אנו משחקים, שהוא תפקידנו החשוב ביותר במסגרת ההתפתחות של עתידנו הקולקטיבי.

ניל

* מורפוגני - בביולוגיה-היווצרות צורה, עיצוב צורת האורגניזם או האיבר במהלך התפתחותו

 להענקת תמורה