"שאלות רבות"

שאלת השבוע

גליון 44

מר וולש היקר, לאחר שקראתי פעמיים את ספריך, יש לי שאלות והערות רבות, במיוחד לגבי הספר הראשון.

מיכאל היקר, או. קיי. יש לך שאלות רבות ואיני יכול להדפיס את כולן בבת אחת כאן, ואז לשוב ולענות להן. לכן אענה עליהן אחת אחת. ונתחיל...

אני מאמין שצוין באחד מספריך שמחלות וחוליים הינם דברים שאנו מביאים על עצמנו. מה בקשר למגפות כמו שפעת, איידס, סרטן? מה בקשר למחלות ילדות? כיצד יכול תינוק או ילד להביא על עצמו מחלה?

ובכן, מיכאל היקר, לא נאמר שאת כל המחלות אנו מביאים על עצמנו. מה שנאמר הוא, שמחלה הינה משהו שאנו בוראים, ויש הבדל. אנו נמצאים באופן מתמיד במצב של בריאת כל המציאות שלנו כולה, וכל מחלה שאנו חווים הינה חלק מהבריאות שלנו, כולל מחלות שאנו מקבלים כתוצאה ממגפות.

ב'שיחות עם אלוהים' נאמר שאנו בוראים את המגפה, כמו גם את האפשרות שנהיה חשופים אליה, והדבר נכון גם לגבי מחלות ילדים. תינוקות וילדים בוראים את המציאות שלהם כל הזמן, כמו כל הוויה אחרת, אולם לא ברמת התודעה עליה הנך חושב. הספרים 'שיחות עם אלוהים' מתארים בפירוט את רמות התודעה הרבות בה הנשמה בוראת.

רוב הבריאות שלנו הן בתת מודע, בעל מודע או בתת מודע הקולקטיבי. דהיינו, אלה אינן בריאות אותן אנו מקבלים ברמה המודעת. דבר זה נכון במהלך רוב חיינו, אך במיוחד כאשר הגוף והמוח מאוד מאוד צעירים.

התינוק והילד בוראים ברמת תודעה אליה איננו ערים כלל – ואליה אף התינוק או ילד אינם ערים.

איזה חלק יש לתרופות, לחיסונים וכו' במשחק, אם אנו מביאים על עצמנו את המחלות והתחלואים?

הם משחקים את התפקיד שאנו רוצים שהם ישחקו, מיכאל. ברמות תודעה שונות אנו בוראים את הכול. אם אנו בוחרים במחלה או בחולי, אנו ניצור זאת כך שנפספס את זמן קבלת החיסון, או שנגרום לכך שלחיסון לא תהיה השפעה. ההיפך נכון גם כאשר אנו בוחרים שהמחלה שיש לאחרים לא תגיע אלינו.

כאשר חשים רע או כאשר חולים, "הסירו את השיפוט והכאב יעלם" (עמ, 37 בספר באנגלית). כיצד זה עובד?

מיכאל, בספר 'אחדות עם אלוהים' יש הסבר נפלא. יש שם הסבר לגבי ההבדל בין "כאב" ו"סבל." אנשים רבים גרמו לכאב להיעלם בכך ששינו את דעתם לגביו, ואנשים רבים העלימו סבל גם כאשר הכאב נשאר.

אמהות עושות זאת כל הזמן בזמן לידה.

האם לאחר המוות אנו נשארים אינדיבידואלים?

כן.

מהו מקור האהבה על תנאי אותה נותנים ההורים לילדיהם (עמ' 17 בספר באנגלית)?

קרא את הספר 'אחדות עם אלוהים'. הכול מוסבר שם. קרא את הנושא העוסק באשליית התנאי.

מהו מקור רעיון הפחד? (עמ' 18 בספר באנגלית)

מהאמונה באשליית הצורך, באשליית הכישלון ובאשליית המחסור. אשליות אלה הן חלק מעשרת האשליות של בני האנוש, המוסברות בפירוט רב בספר 'אחדות עם אלוהים'.

האם ישנם מקרים, כמו כאשר מדובר בשמירה עצמית, שהפחד שימושי?

פחד לעולם אינו שימושי. אתה מדבר על זהירות, ואלו שני דברים שונים לחלוטין.

הספר מדבר רבות על למצוא עצמך. מה בקשר למידה הטובה של לא לחשוב על עצמך כה רבות?

כאשר אתה חושב על הזולת, אתה חושב על עצמך, משום שאין שם אף אחד אחר. אתה והאחרים הנכם אחד.

אין זו מידה טובה לא לחשוב על עצמך. התכחשות עצמית, בכל רמה שהיא, הינה התכחשות לאלוהים, משום שהעצמי ואלוהים הינם אחד. אולי אתה חושב על אדם שחושב על עצמו עד לכדי שהוא נמנע מלחשוב על מישהו אחר. דבר זה אינו מפיק את התועלת הגבוהה ביותר לעצמי. הדבר נכון גם כאשר לא חושבים כלל על העצמי. כמו בכל דבר אחר בחיים, הטריק הוא, למצוא את האיזון הנכון.

אם תשוקת אלוהים שנדע מי אנו, האם לא יהיה לאלוהים מה לעשות לאחר שנצליח בזאת?

שאלה מצוינת! אם היינו עוזבים זאת כך, התשובה היתה כן. אולם ברגע שבאמת נכיר עצמנו לחלוטין, נחפש לברוא עצמנו מחדש בגרסה המופלאה הבאה של החזון הגדול ביותר שיש לנו לגבי מי שאנו. הספרים 'שיחות עם אלוהים' מתייחסים לנקודה זו שוב ושוב. זוהי בריאה מחדש אמיתית. זוהי בריאתו של אלוהים. זוהי האלוהות, "התאהלות", ושום דבר לא גורם לאלוהים אושר רב יותר.

"הערכים שלכם... שלא נעשו על ידיכם אלא על ידי אחרים" (עמ' 62 בספר באנגלית). איננו יכולים להתחיל ללא מערכת ערכים קיימת.

מסכים. אולם ככל שתקדים להבין שערכים אלה אופציונאליים – שאלו הם אך ורק הערכים של אבותינו –תוכל לתכנן ולברוא מהר יותר את הערכים שלך, ואז יהיה לך יותר טוב. הדבר העצוב הוא, שרוב האנשים חיים במשך כל ימיהם עם ערכים של אחרים.

אין לי ספק שבעתיד הקרוב אקרא שוב את כל הספרים.

בברכה, מיכאל PA

אני שמח לשמוע זאת, מיכאל, ותודה שכתבת.

שאלות טובות!

חיבוקים,

ניל

 להענקת תמורה