.jpg)
מכתב לניל – שאלת הקורא
גיליון 967
30.7.2021
ניל דונלד וולש
מאנגלית: חמדה טלאור
ניל היקר... מה אתה מאמין שקורה כאשר אדם, או נשמה, מתאבד?... שמעתי שזה החטא היחידי הבלתי נסלח... מאוד רוצה לדעת אם מישהו מאוד אומלל כאן , האם הוא ייענש. האם האל שלנו כל כך לא מוחל? בקי.
ניל משיב:
בקי היקרה... תשובה מלאה מאוד לשאלתך ניתנה לנו בספר היוצא מהכלל 'בבית עם אלוהים – בחיים שלעולם אינם מסתיימים'. אם את באמת רוצה תשובה מלאה - אני ממליץ בחום מכל הלב לקרוא אותו.
השאלה ענקית, ותשובה לא יכולה להיות, והיא אכן אינה, יכולה להינתן במספר מילים בדרך שתעשה צדק עם התשובה. הבה ואנסה ככל יכולתי, בתקווה שתשובתי תוביל אותך אל התשובה הגדולה יותר והרבה יותר מקיפה ב'בבית עם אלוהים'...
- אלוהים אינו 'מעניש' אותנו בשום מקרה.
- המוות אינו קיים.
- כל ה'מיתות' הן 'התאבדויות' במובן שאף נשמה אינה מתה [דהיינו, מסתיימת חוויה מסוימת של גופניות] בזמן או בדרך שהוא בניגוד לרצונה. זה דבר בלתי אפשרי, בהתחשב במי שאת באמת.
- הצביון האישי של האלוהות [כלומר, "אנשים"] אשר מסיימים את חייהם בדרך בה האנושיים בדרך כלל מכנים "התאבדות", בכל מקרה בוחרים, לאחר שסרקו את חייהם, לשוב לפיזיות באותה צורה וזמן אשר זה עתה עזבו, ולחיות שוב את אותם החיים, להיתקל באותן נקודות בחירה, ואז תהיה להם הזדמנות לבחור אחרת ביחס לאותם דברים – כולל ההחלטה לסיים את אותה התנסות פיסית באופן בו עשו קודם לכן.
- ולכן, אין סיבה לסיים את החיים הפיזיים הנוכחיים באמצעות מה שאנו מכנים "התאבדות", אם אנחנו חושבים שמה שנשיג באמצעות פעולה כזו תהיה "בריחה" מהנסיבה או המצב הנוכחי. פשוט נבחר, ברצון ובשמחה, לשוב לאותם חיים באותו ציר זמן באותם תנאים, לזמן לעצמנו את ההזדמנות לבטא ולחוות, כנשמות, להיות חלק מהיצירה של בדיוק אותן נסיבות ומצבים אשר יאפשרו לנו לבטא ולחוות.
ברור שזו תשובה קצרה מאוד, המעוררת יותר שאלות מאשר נותנת תשובות. אני מאוד מאוד ממליץ לקרוא את 'בבית עם אלוהים' אשר מציע תובנות עמוקות ביחס לכל היבט של מה שאנו על פני האדמה מכנים "חיים לאחר המוות".
שולח לך את אהבת האל הטהורה בכל דרך,
