.jpg)
רעיון חדש ומדהים בנושא המוות
גיליון 839
8.2.19
ניל דונלד וולש
מאנגלית: חמדה טלאור
עריכה לשונית: ניצה תפארת
אגרת מניל...
היי לכולם...
בימים האחרונים חקרתי את נושא המוות – או מה שאני מכנה – "יום ההמשך שלנו".
כל המידע נמצא בספר "בבית עם אלוהים - בחיים שלעולם אינם מסתיימים". אני רוצה להמליץ לכם בחום לקרוא ספר זה במהירות האפשרית. בספר זה מדבר האל ישירות על הנושא העוסק בעזיבת האהובים. אני יכול לספר לכם כאן, בקיצור, מה אמר האל בהתגלות האחרונה שלו באשר למתרחש לאחר שאנו "מתים".
כאשר אנו מתים איננו משאירים אף אחד "מאחור".
החדשות הטובות והמדהימות הן שאיננו משאירים אחרינו את אהובינו. וכך, אין כאב רגשי הכרוך במוות בעקבות הנשמה הזו שמתה. כאשר אנו מתים, אנו פוגשים את אהובינו "שעדיין חיים" בצד האחר – שם מתקיים החלק הגדול יותר שלהם, במקום של אין זמן/אין מרחב.
אמת שאינה מסופרת על ידי הדתות היא: שאנו מתקיימים בו זמנית בשני הצדדים של הצעיף אשר מפריד בין העולם הפיזי לעולם הרוחני. אנו מחלקים עצמנו על מנת לחוות את העולם הפיזי, אנו לא עוזבים את העולם הרוחני.
על מנת לחוות את מי שאנו באמת אין צורך לעזוב את העולם הרוחני. אנו פשוט שולחים חלק מעצמנו אל העולם הפיזי, אוספים וממזגים חלקים מאנרגיית הנשמה במיקום מסוים של כאן ועכשיו, על מנת שנזהה מי אנו הולכים להיות בכל תקופת חיים שהיא.
מה בדיוק קורה ברגע המוות?
כאשר אנו עושים את הדבר הנקרא "מוות" אנו פשוט מפזרים אנרגיות מזהות [מתים], ומזרימים את המהות שלנו חזרה אל תוך הנשמה השלמה, אל הזהות האחת שאנחנו.
שם, כאשר אנו עוברים לצד השני, מחכות לנו הנשמות השלמות של כל אלה שאנו אוהבים – בתקופת חיים זו ובכל תקופות החיים האחרות. לנשמות השלמות האלה יש את היכולת למזג עצמן אל תוך כל צורה שהן רוצות... והן אכן עושות זאת... כשהן לוקחות לעצמן את הצורה של האדם האהוב אותו עזבנו בעולם הפיזי.
ברור שאנו מיד מזהים נשמות אלה! ואנו צוחקים ורוקדים בשמחה מתוך הידיעה המידית שמעולם לא עזבנו זה את זה – ולעולם לא נעזוב, משום שכולנו אחד, תמיד ולעולם קיימים בהדר הנצחי של היחידניות של החיים המאוחדים -
[נ – ש – מ – ה] שהינם האל המכיר את עצמו.
אהבה וחיבוקים,.gif)
