.jpg)
להפוך את החיים לגדולים יותר
גיליון 968
7.8.21
ניל דונלד וולש
מאנגלית: חמדה טלאור
ידידי היקרים...
בשבוע שעבר הצעתי לכם במרחב הזה 4 מילים [באנגלית אלו 6 מילים] שניתנו לי על ידי אלוהים, אשר יכולות לשנות את חייכם. מילים אלה שוב: חייכם אינם עוסקים בכם. מילים עוצמתיות ביותר. מלים משנות חיים. וכאשר אימצתי מילים אלה ואת כל אשר הן הביאו לחיי כאשר פעלתי לפיהן, נתתי לעצמי חוויה קדושה היות וזה היה קשור לחיים הגדולים יותר שלי בעולם.
איך? בכך שהן נתנו לי חוויה ישירה למי שאני באמת. בשביל זה באתי לכאן. לזה השתוקקתי. את זה חיפשתי, קיוויתי, ועבדתי בשבילו. רק שלא ידעתי באיזה אופן ליצור את החוויה במציאות האישית שלי.
עד שידעתי.
עד שהאל נתן לי את הרמז, באותן 4 מילים.
באימוץ המסר כמנטרה האישית שלי [שיניתי את המילים לגוף ראשון: חיי אינם עוסקים בי...], מהר מאוד מצאתי שסדר העדיפויות שלי השתנה. לא דאגתי יותר ביחס לזמן בו יגיע הרגע המאושר הבא בחיי, אלא מתי הוא יגיע אליכם; לא איך אני הולך להרגיש הכי שמח, אלא איך זה יקרה אצלכם; לא האם אני הולך למצוא שלווה ויושרה, אהבה אמתית, אלא האם אתם הולכים למצוא זאת.
אתם בטח יכולים לתאר לעצמכם מה הוליד הדבר בחיי. לפתע, כל מה שבמשך שנים "התאמצתי" בשבילו החל לזרום אלי בקלות. שמתי לב במיוחד למסר הבא מתוך 'שיחות עם אלוהים': היה מקור. האל הציע לי לחדול להיות 'מחפש', ולהיות המקור בחייו של הזולת ביחס למה שחיפשתי בחיי האישיים.
"מה שזורם דרכך, נדבק אליך," אמר האל, ואני קלטתי! הבנתי את המסר!
ברור שאלוהים שלח לנו מסר זה באמצעות כל המסרים מתחילת הזמנים. פשוט לא הקשבתי.
בהסתכלות אל העבר, אני רואה באיזה אופן ההסבר הועבר לי במסורת האמונה של ילדותי: נהג באחרים כפי שאתה רוצה שינהגו בך. אני רק פירשתי זאת באופן שונה. חשבתי שזה אומר: אם אתה רוצה שהאחרים ינהגו בך בסדר, נהג בסדר עם האחרים. זו כן הכוונה, ברור. אך זה אומר גם הרבה יותר. זה אומר גם: כאשר אתה גורם לאחרים לחוות את אשר אתה רוצה לחוות, אין ספק שבסופו של דבר גם לך יהיה את זה.
דב זה נכון מהסיבה הפשוטה, אינכם יכולים לתת את מה שאין לכם. עצם הנתינה של משהו לאחר גורמת לכם לשים לב שיש לכם אותו על מנת לתת – ושהיה לכם את הדבר כל הזמן.
ואז, בבת אחת הכול התחיל להיות הגיוני – כולל מה שמלמדים שאף אחד לא באמת "יוצר" משהו, אלא רק שם לב שהדבר נמצא שם כבר.
החוויה הקדושה הינה מה שקורה כאשר שמים לב שהדבר היה שם כל חייכם, ואז נכנסים להדגמה של זה בעודכם חיים את רגעי החיים. באותם רגעים הכול משתנה, שכן אתם חווים את הדברים בדרך חדשה. דבר לא השתנה אך יחד עם זאת הכול שונה.
אל תהיו מופתעים אם זה לא נעצר שם. ברגע שמאמצים את החוויה הקדושה בחיים הגדולים יותר שלכם בעולם, החיים בעולם הופכים להיות גדולים יותר.
בחיבוקים ואהבה טהורה,
--------------------------
מכתב אל ניל: באיזה אופן ניתן ליצור שלום בעולם?
שאלת הקורא:
ניל היקר... אני תוהה את אתה יכול לעזור לי עם הבלבול שיש לי בראש... נושא השלום, שלום עולמי, אם לדייק.
איך אנו ניגשים לעניין השלום העולמי כבוראים מודעים של חווית חיינו כקולקטיב – את מה שעל כולנו לחוות כאנושות? ובכן... הסוד [הסרט והספר] אומרים לנו שבמה שאנו מתמקדים מתפשט. מורים רבים אומרים לנו לא לִצפות בחדשות היות ובעשותנו זאת אנו שולחים את האנרגיה לַשליליות. אמא תרזה אמרה שאינה משתתפת בהפגנות אנטי מלחמתיות אלא רק בעצרות של שלום... כלומר מצד אחד גם אם אנו מתמקדים במה שאיננו אוהבים או במה שאיננו רוצים בחיינו, למרות זאת אנו עלולים למשוך את זה לחיינו... נראה שזה המסר של בוראים מודעים.
מאידך, מה בקשר לאקטיביזם רוחני להביא שלום לעולם, כלומר – שתדלנות עם חברי פרלמנט, סנטורים וכו'... לדבר נגד מלחמה. מריאן וויליאמסון ומסע הצלב שלה למען משרד ממשלתי העוסק בשלום בארה"ב, וכו...? האם עלינו לחדול להשמיע את קולנו שמלחמה זה רעיון רע? בעצם רעיון רע מאוד?
אני חושב שאמרת במסע האחדות שלך בברמינגהם, אנגליה, שאם בועטים במישהו בסמטה, לא היית ממליץ לו להמשיך ללכת, וכך הוא כאשר ניצבים מול עולם בו אנשים הם קורבנות של מלחמה. אז מהי הגישה החכמה ביותר כך שלא ניצור עוד מלחמה? ומהי הגישה החכמה ביותר כך שנגרום לאנשים לראות שמלחמה זה דבר פטאלי? כל עזרה ל"יישר לי את המוח" תתקבל בהערכה. ונקודות המבט שלך מוערכות מאוד.. כרגע אני מתמקד בשלום, אך אני מתרגז מאוד בקשר למלחמה.
ניק ר. Southampton UK
ניל משיב:
היי ניק. שאלתך מקבלת תשובות בספרים 'מאושר יותר מהאל' וב 'הסערה שלפני השקט', שני ספרים שהם חלק מהקוסמולוגיה 'שיחות עם אלוהים'.
הסיפור התרבותי הנוכחי שלנו, ניק, הינו סיפור המבוסס על תיאולוגיית ההפרדה. תיאולוגיית ההפרדה הינה תיאולוגיה האומרת "אני 'כאן' והאל 'שם', והשניים לעולם לא יפגשו עד אשר אמות והאל יחליט אם הייתי טוב מספיק כדי לשוב "הביתה" ולהיות עמו שוב 'שם'."
הבעיה עם תיאולוגית ההפרדה היא, שהיא יוצרת קוסמולוגיה של הפרדה. דהיינו, דרך קוסמולוגית להסתכל על כלל החיים מתוך אמונה שכל דבר נפרד מכל דבר אחר. וקוסמולוגיה של הפרדה יוצרת סוציולוגיה של הפרדה. כלומר, דרך להתערות חברתית של המין האנושי המפרידה אדם מאדם בכך שמצהירים שמעוניינים להיות נפרדים. הסוציולוגיה של הפרדה יוצרת פתולוגיה של הפרדה. דהיינו, התנהגות פתולוגית של הרס עצמי, התעסקות בעצמי ובַכלל, וההוכחות לכך נמצאות בכל מקום על פני הפלנטה שלנו במהלך ההיסטוריה כולה.
מאמצינו עתה בעולם הפיזי יכולים להיות הצעה של סיפור תרבות חדש לגוף האנושי... סיפור של אחדות של כלל החיים [וללא ספק, של כל האנשים בכל מקום]. כפי שציינתי למעלה ניק, ניתן להשתתף במאמץ הזה. דבר זה יאפשר לך להוריד מעט מעומס רגשות הכעס שיש לך ביחס למלחמה. ואם מדברים על מה שאמרת: "שאתה מתרגז מאוד על מלחמה...", הייתי רוצה להציע לך, שכפי שאמר איינשטיין, אף בעיה אינה נפתרת כאשר משתמשים באותה אנרגיה שיצרה אותה. כלומר, כעס לעולם לא פותר כעס, אלימות אינה יכולה לבטל אלימות, וחוסר שלום לעולם לא יביא שלום.
תן לעצמך רשות לחוות שלום פנימי, ניק, מתוך ידיעה שאלה העסוקים במלחמה עושים זאת מתוך בלבול. הם אינם יודעים כיצד להשיג או להגיע למה שהם רוצים הכי בחיים מבלי להשתמש באלימות – או שהם משוכנעים שאלימות הינה הדרך היחידה אשר יכולה להשיג זאת. זה עניין של בלבול, אך לא רוע בסיסי. ניק, האנשים אינם רעים בבסיסם. בבסיסם הם טובים ואוהבים.
זכור את הדבר הבא מ'קורס בניסים': כל התקפה הינה קריאה לעזרה.
שולח לך את אהבת האל הטהורה בכל הדרכים.
