| ||||||
|
משנתו של חכם בא בימים זקן בן 92, נמוך, בעל מראה נאה,
המתייחס למראהו בקפידה רבה,
מגיע לבית אבות.
אשתו בת השבעים רק נפטרה,
והוא נאלץ לעזוב את ביתו.
אחרי המתנה בת שעות בבית האבות,
הוא מחייך כי נאמר לו שחדרו מוכן.
בעודו צועד לעבר המעלית, מדדה על מקל ההליכה שלו,
תיארו בפניו את מראה חדרו,
כולל הסדינים התלויים על החלונות המשמשים כווילונות.
"אני מאוד אוהב את החדר" הוא אמר
בהתלהבות של ילד בן 8 שרק קיבל לידיו גור כלבים חדש.
"אבל הרי עוד לא ראית את החדר. חכה רגע, הנה אנו מגיעים"
"אין לזה שום קשר" הוא ענה.
"הדבר אינו תלוי בריהוט החדר או בעיצובו,
אלא איך אני מחליט לראותו".
"כבר החלטתי בדעתי שאני אוהב את החדר.
זו החלטה שאני מקבל על עצמי כל בקר כשאני מתעורר"
"אני יכול לבחור
אני יכול להעביר את ימי במחשבה על הקשיים שיש לי עם האיברים שאינם מתפקדים היטב בגופי...
או פשוט לקום ולהודות לשמים על אותם איברים שעדיין מתפקדים"...
"כל יום הוא מתנה, וכל זמן שאני יכול לפקוח את עיני,
אתמקד ביום החדש,
ובכל הזכרונות המאושרים שבניתי במהלך חיי"
"זקנה היא כמו חשבון בנק:
אתה מושך בשנותיך האחרונות כל מה שהפקדת בדרך"
"תודה לכם על שחלקתם במילוי חשבון הזכרונות המאושרים שאני עדיין ממשיך למלא..."
זכרו את החוקים הפשוטים לאושר:
1. שחררו את לבכם משנאה
2. שחררו את מחשבותיכם מדאגה
3. חיו בפשטות
4. תנו יותר
5. צפו לפחות
אם תרצו, תוכלו לספר על זה לחבריכם, אם לא...
העקר שתפנימו ותבינו שהדברים הפשוטים בחיים
הם הינם אלה שגורמים לנו אושר.
מצגת שהופצה במייל |
.jpg)
