.jpg)
פגיע, קרוב ועירום
גיליון 942
6.2.2021
ניל דונלד וולש
מאנגלית: חמדה טלאור
עריכה לשונית: ניצה תפארת
ידידי היקרים...
אנו דנים במרחב זה על משהו שאני מכנה החוויה הקדושה. והשבוע ברצוני לחלוק עמכם שאני רואה שיפור באיכות חיי באופן מעריכי כאשר אני מוכן להיות פגיע, קרוב ועירום – בניגוד לעמיד בפני התקפה, סגור, ותמיד בעל הגנה גבית.
גיליתי שכאשר אני קרוב לזולת, אני קרוב לעצמי. גיליתי שכאשר אני מוכן לחלוק אינטימיות, אמינות, את האני האמתי ואת האדם אחר האמתי, אני חווה עצמי כחוויה שלמה.
אולם הבה ואבהיר. אינני מדבר כאן על השתוללות מינית, או על אינטימיות ללא הבחנה, או על אמינות דוהרת המכניסה לשטח של יותר מידי מידע. לא מדובר בהעברת יותר מידי מידע שבא בעקבות "נחמד לפגוש אותך", ולא קשור לבכי על כתפי כל האנשים לאחר שקצת מכירים אותם, וגם לא על התפשטות רגשית או פיזית לפני כל אדם בחייכם.
מדובר בלהיות זמין לפתיחות ואינטימיות אמתיים עם מישהו – בניגוד ללחיות חלק גדול מהחיים על פני האדמה מבלי להיות פתוח ואינטימי עם אף אחד.
יש סיבה לכך שהעונש הקשה ביותר בכלא זה צינוק. רשויות החוק הבינו שגם כאשר אדם מרצה כבר עונש, קיים עוד עונש, עוד עונש קשה יותר, וזה הצורך לסבול בדידות בצינוק.
אנשים רבים שאינם בכלא בונים "כלא משל עצמם". הם נועלים עצמם בפנים – בתוך בתיהם או בתוך הראש, או שניהם – ומסרבים לאפשר לאיש להיכנס. אינני רואה שאנשים אלה שמחים בצורה נטולת רסן.
נכון שלפעמים יש מתבודד שטוען שבהיותו לבדו לחלוטין הוא מאושר. ישנם גם אנשים המצטרפים לקבוצות דתיות או קהילות אחרות בהן מפגשים אינטימיים [שלא לדבר על מפגשים מיניים] אינם חלק מהנורמה. אולם עבור החלק הגדול של בני האדם הדרך לאני אמתי בעיקרה לא נמצאת בבידוד פיזי או רגשי, אלא באמצעות פתיחות וקירבה.
יש לכך סיבה. יש לאנושיים זכרון תאי, ולכן יש להם הבנה אינטואיטיבית שאנו כולנו אחד, שאחדות הינה סדר הדברים הטבעי, ושבידוד והתרחקות הם לא רק אינם שגרתיים, הם בלתי טבעיים.
יתכן וקיימים רגעים במהלך קרבה ארוכת טווח בהם התבודדות נוצרת או מסופקת מבחירה, אולם המפתח כאן הוא "מבחירה". בהקשר כזה, זמנים של פרטיות והתרחקות יכולים להיות ריענון נפלא, ולמעשה הם בריאים. אולם סגנון חיים שלם המוציא מהחיים אינטימיות כל הזמן עם כל אדם יכול להיות מאוד מאוד בודד – והוא אכן מתיש.
בדידות, למעשה, הינה העניין החברתי הגדול ביותר היום על פני הפלנטה שלנו. אנו חיים בעולם בו הבידוד הולך וגדל, בו משפחות מורחבות הולכות ונעלמות וההזדמנויות לקרבה עם אחרים נעלמות. העלייה הפתאומית והדי ממכרת בשימוש באתרי רשתות חברתיות באינטרנט ע"י מיליוני אנשים בעולם, הינה ללא ספק, ההתנהגות האנושית הקולקטיבית לפיצוי.
אולם איננו צריכים להדליק את המחשב כאשר אנו מדליקים בן אנוש אחר – לעצמו, או לעצמה, או כלפינו. ושום דבר לא מעורר אנשים יותר מאשר רגעים של פגיעות אותנטית, קרבה אמתית, או עירום מוחלט. עצתי הטובה ביותר היא למצוא מישהו עמו ניתן להיות כל השלושה.
אך לא רק מישהו. ברצוני להציע נחרצות שאותו אדם יהיה מאוד מיוחד עבורכם – ושעבורו תהיו מוכנים להיות מאוד מיוחדים. אי לכך קיימות שתי שאלות שתשאלו עצמכם תמיד כאשר אתם בוחרים אדם עמו תהיו את שלושת הדברים. וזה נכון במיוחד אם אתם חושבים על יצירת זוגיות עם אותו אדם.
עוד על הנושא בשבוע הבא., ועד אז אני שולח לכם...
אהבה וחיבוקים,
