.jpg)
קורבן או יוצר שותף?
גיליון 910
19.6.2020
ניל דונלד וולש
מאנגלית: חמדה טלאור
עריכה לשונית: ניצה תפארת
ידידי היקרים...
בשבוע שעבר ציינתי שבעולם של חשיבה דואלית [שהינו העולם בו רובנו חיים], ניתן לדמות שמישהו אחר "עושה לכם משהו", ניתן לדמיין שנתקלים במצב חיצוני בלתי ניתן לשליטה ללא קשר אליכם. הבה ואמשיך השבוע ואומר שדבר כזה הוא בלתי אפשרי, אם לוקחים בחשבון שדואליות אינה מציאות, יחד עם זאת בעולם האשליות שלנו דברים בלתי אפשריים כאלה יכולים להיראות אמתיים.
עולם החשיבה הדואלי אומר שאתם קיימים וזה קיים, או אתם והם. בעולם בו אין חשיבה דואלית [שהינו העולם כפי שהוא, והעולם בו חיים המאסטרים] יש רק אתם ואנחנו. אין דבר מלבד אנחנו בצורות שונות.
יש רק אנחנו, לכן שום דבר לא יכול לקרות לנו, וכל דבר חייב לקרות באמצעותנו. יחד עם זאת, יתכן שאירוע יראה כאילו הוא קורה לנו – ובמקרה כזה "אנחנו" משתנה בחשיבתנו מהר מאוד ל"אתם". במיוחד אם המתרחש הינו משהו המכונה אירוע שלילי, ואז זה כמעט בלתי אפשרי [תלוי ברמת המאסטריות של האדם] לחדול לחשוב על עצמנו כעל קורבן, במקום כעל יוצר שותף של האירוע המתרחש.
אם יש רק אותנו, הרי ששום דבר לא יכול לקרות לנו, והכל חייב להתרחש דרכנו. יחד עם זאת, אירוע יכול להיראות כקורה לנו – ובמקרה זה "אנחנו" הופך מהר מאוד במחשבתנו להיות "אתם". במיוחד אם המתרחש הינו מה שמכנים אירוע שלילי, ואז יהיה כמעט בלתי אפשרי [תלוי ברמת המאסטריות של האדם] לחדול לחשוב על עצמו כקורבן של האירוע המתרחש, במקום כעל יוצר שותף.
זה הדבר שמתרחש כאשר בחשיבה האדם מפריד עצמו מאנחנו, שהינו הדבר היחידי הקיים.
"מודעות קורבן" היא זו אשר מונעת את האפשרות לחוות את החוויה הקדושה. זכרו שנאמר: החוויה הקדושה אינה אלא החוויה המידית של מי שאתם באמת.
מי שאתם באמת זה יוצר שותף. זו הזהות האמתית.
כאשר אתם בוחרים לחוות עצמכם כקורבן של כל מצב שהוא, נסיבה או אירוע, אתם למעשה מתכחשים לזהות האמתית שלכם ומונעים מעצמכם את החוויה הקדושה – שלא לדבר על האפשרות לשנות את המצב, הנסיבה, או האירוע המתרחשים מחוצה לכם.
אתם יכולים לשנות את המצב, הנסיבה או אירוע המתרחשים מחוצה לכם רק כאשר אתם מקבלים אחריות מלאה לכך שהנכם יוצרים שותפים לכך מלכתחילה. זהו משהו שאפילו אתם יודעים ברמה עמוקה מאוד. ההבנה המוגבלת של האנושות אינה מונעת מאתנו לראות זאת. אתם יודעים אינטואיטיבית שלא ניתן לשנות בקלות את מה שאתם מחשיבים כיצירה של האחרים, אולם באותה בהירות אתם יכולים לראות שאתם יכולים לשנות את מה שאתם והאחרים מיקמתם יחדיו.
["יתכן שאיני יכולה לעשות הרבה ביחס למה שאתם עשיתם, אולם אני יכולה לעשות משהו ביחס למה שאני עשיתי."]
כאן נמצא המפתח לכל ההתגשמויות הפיזיות. זוהי קבלת האחריות לכל האירועים של החיים כיוצרים שותפים. לקבל אחריות משותפת הינה סימן למודעות רוחנית. הפכתם להיות מודעים לתפקיד שאתם והאחרים משחקים ביחס בתהליך בו האנושות מבטאת וחווה את עצמה, באופן אינדיבידואלי ובאופן קולקטיבי, כך שהאל יוכל להכיר את עצמו במלואו ובשלמות.
נחקור כל זאת כאן בשבוע הבא. עד אז, אני מאחל לכם הצלחה במסע שלכם.
אהבה וחיבוקים,.gif)
