~ הבעיה הקיימת היום בעולם  ~

זה לא מה שהאנשים חושבים

 
גיליון 660

28.8.2015

ניל דונלד וולש

www.CwG.org

מאנגלית: חמדה טלאור

עריכה לשונית: ניצה תפארת

חברי היקרים,

זהו חלקו הראשון של מאמר שכתבתי ואשר ישתרע על פני מספר חלקים... אמנם כתבתי אותו לפני פרק זמן אך הוא עדיין רלוונטי גם היום. אני מאמין שתרוויחו מקריאת סידרת מאמרים זו....

טוב, אז מה שאנחנו רואים כאן זה שיפוץ כללי של האנושות.

אני מדבר על המתרחש עתה על פני הפלנטה כולה. כל אחד יכול לראות זאת. כל אחד יודע שמשהו בלתי רגיל מתרחש, ומאחר ואירועים רבים מדי מתרחשים זה על גבי זה אי אפשר שלא לראות זאת.

מוסדות פיננסיים מתפקדים בצורה פגומה, ממשלות מתפרקות, עסקים נסגרים, אנשים מאבדים את מקום עבודתם, מעקלים דירות ובתים, מערכות יחסים נכנסות ללחצים עד לכדי פירוק, והחיים נותרו באי סדר.

מה קורה כאן? האם זה מה שאנשים מדת מסוימת מכנים 'סוף העולם'? האם הגענו למה שפרשנים מתלהבים [או פרשנים טועים לחשוב] סוף ההיסטוריה? האם זה, לפחות, סיומו של המעגל הארוך ביותר באכלוס האנושי של הפלנטה הזו, ואחריו לא נחווה יותר חיים כפי שהכרנו?

באמת, בכנות, מה באמת קורה?

כמו אנשים רבים פניתי אל האל לקבלת תשובה לשאלה זו. שלא בדומה לאנשים אחרים, התשובה שקבלתי הינה חיובית. כן, היו מאבקים ויהיו  מאבקים נוספים, אך פירוק מוחלט של החברה? לא. הרס הפלנטה? לא. סיום הגזע שלנו? לא. חזרתם של אנשי המערות? לא. הכחדתו של כל דבר טוב בחיים? למעשה בדיוק ההפך.

מה הסיבה, אם כן, לכל המאבק הזה? במה הוא עוסק? לשם מה הוא נחוץ?

הגעתי לידי הבנה שכל זה הינו חלק מ'הכוונה', מהתהליך של הבטחת האל. זה קשור לחידוש האנושות, להחייאת האמנה שלו, ולהקמתה מחדש של זהותו.

תהליך זה קבל בספרי "הסערה שלפני השקט" את השם 'שיפוץ כללי של האנושות'. השתמשתי במונח זה משום שנהיה לי ברור מאוד שהדבר שמתרחש לא יביא בכנפיו את הזמנים הגרועים ביותר, אלא את הטובים ביותר. ההגדרה במילון ל"שיפוץ כללי" היא... "בדיקה יסודית של מכונה או מערכת, תוך כדי תיקון או החלפת חלקים, במידת הצורך." לא הרס, אלא בדיקה של הדברים, תוך כדי תיקון או החלפת חלקים במידת הצורך.

ובכן, ניתן לראות שיש צורך בשינויים רבים בדרך בה אנו חיים על פני כדור הארץ – ואנו יכולים אף להסכים שאין כאן הרס בכמויות גדולות של החיים כפי שאנו מכירים אותם. כלומר יש עתה בחינה ותיקון של החיים, אך לא הרס.

תהליך זה של בחינה ותיקון מתנהל הן תוך הכוונה מודעת והן באופן לא מודע. אנו חיים בתוך מערכת המתקנת את עצמה.

שלושת העקרונות הבסיסיים של החים הינם 'תפקודיות', 'כושר הסתגלות', 'סיבולת'. החיים מתוכננים לתפקד ביעילות ובאופן מושלם, וכאשר היכולת לעשות זאת נמצאת בסכנה בדרך כלשהי, מתאימים החיים את עצמם מיד, תוך כדי שהם הופכים להיות ברי קיימא בכך שהם מתפקדים בדרך חדשה.

 אנו מעלים כאן בדיוק את התהליך הזה. שוב, בחלקו נובע הדבר מכוונתנו והכוונתנו, וחלק מהעיבוד מתרחש באופן ספונטאני, לא באופן פומבי, גלוי, או בקבלת החלטות אנושיות בולטות. בשני המקרים, כוונת ההסתגלות הינה לתועלתנו. אין דבר בחיינו המתרחש שאינו לתועלתנו, ולא יכול להיות אחרת, שכן אחרת זה לא היה מתרחש. והסיבה, האבולוציה נעה בכיוון אחד בלבד: קדימה ולמעלה, לרמות הולכות וגובהות של יעילות והוד.

אי לכך כל השינוי הינו שינוי לטובה. האבולוציה דורשת זאת.

התהליך של ה"שיפוץ הכללי" הנוכחי תואר ע"י אנשים רבים כגיחת המין שלנו אל ביטוי חדש וברור יותר של עצמו יותר מאשר אי פעם חווה או הגשים. אשת החזון והדוגלת בעתידנות המדהימה ברברה מארקס הוברד מכנה זאת "לידה" אל תוך קהילה קוסמית של הוויות בעלות כושר חישה. באיזה מונח שלא נשתמש, הדבר הברור הוא, שהמתרחש סביבנו עתה אינו "עסקים כרגיל".

הדבר הגדול ביותר המתרחש שאני רואה הוא, שאנו לומדים על עצמנו. אנו לומדים, לפחות, שהמקור והסיבה לבעיות המתמשכות שלנו אינן מה שחשבנו. הן אינן מה שהנחנו. לא מה שדימינו.

אנו מגלים שהסיבה לכך שבעיות העולם מתמידות למרות המהירות בה התפתחנו כזן – והן מציגות את אותם אתגרים שהיו לפני מאה, חמש מאות, ואלף שנה – הינה שאנו מנסים לפתור את הבעיות שלנו בכל רמה למעט ברמה בה הן קיימות.

התוצאה: הבעיות לא נעלמו. אנו עדיין נתקלים, כזן, בסבל בשיעור גדול. מספר גדול ביותר של אנשים בעולם עדיין פוגשים עוני ומחסור, תת תזונה ורעב, מחלות ומוות, צמצום של משאבים וחוסר יכולת לספק את הצרכים הבסיסיים, מחסור בהזדמנויות, ולעתים תכופות, אפילו מחסור בהשכלה בסיסית, היעדר צדק ואפילו המחשבה על שוויון, נוכחות הייאוש – אם לא ייאוש מוחלט - וכעס ואלימות הבאים כתוצאה מכל הנ"ל.

ראינו בעיות אלה בבהירות, אך לא ראינו בבהירות את הדרך לפתור אותן. חשבנו שהבעיות שלנו הינן בעיות פוליטיות, וניסינו להשתמש במכונה הפוליטית על מנת ליצור פתרונות. נפגשנו באסיפות כלליות, בקונגרסים ובסנאט ובכל גוף מייעץ אותו יכולנו להקים. הצענו חקיקה והעברנו חוקים, חיברנו הצעות חוק וערכנו טיוטות של פתרונות, אישרנו תקנונים ופקודות, כתבנו כללים ותקנות, חתמנו על אמנות והסכמים, הפקנו התבטאויות והצהרות משותפות. עשינו כל אשר אנו יודעים לעשות תוך שימוש בכל היכולות של האנשים שלנו [למעט, אולי, פשוט באהבה]... אולם אף פתרון ארוך טווח לבעיות הנ"ל לא נוצר.

אז חשבנו שהבעיות שלנו חייבות להיות בעיות כלכליות, והתחלנו לשחר אחר השימוש בעוצמה הכלכלית על מנת ליצור פתרונות...

המשך בשבוע הבא...

אהבה וחיבוקים,

להענקת תמורה