.jpg)
~ האם אתם יודעים אם אתם יודעים? ~
גיליון 459
21.10.2011
ניל דונלד וולש
מאנגלית: חמדה טלאור
עריכה לשונית: ניצה תפארת
הלו חברי הנפלאים...
אם אתם קוראים קבועים אתם לבטח יודעים, שאנו חוקרים כאן משהו שאני מכנה 'החוויה הקדושה'. בשבוע שעבר אמרתי שבגיליון הנוכחי אבדוק האם אוכל לתאר ביתר פירוט את אותה חוויה, בכך שאגדיר אותה ביתר הרחבה. אז בבקשה.
החוויה הקדושה מגוונת ואינסופית כמו החיים. זהו היבט מסוים של החיים המסביר את החיים לחיים באמצעות תהליך החיים עצמם.
החוויה הקדושה הינה חוויה של ידיעה ושל ידיעה שיודעים. זו חוויה של הוויה, ושל להיות את אשר הווים. זו חוויה של יש, ושל להיות בעלים של אותו היש.
אני יודע שכל זה יכול להישמע מאוד כמו ז'רגון פקידותי מעורפל – מילים שאינן מגיעות לשום מקום – אך תהיו מעט סבלניים, ואני חושב שתצאו נשכרים.
כאשר אני מדבר על החוויה לא רק של "ידיעה", אלא על כך ש"יודעים שיודעים", אני מדבר על שני מפגשים עם החיים השונים זה מזה בבירור. מורה נפלא פקח פעם את עיני לכך שישנם כאלה אשר...
... אינם יודעים, ואינם יודעים שאינם יודעים.
... אינם יודעים, ויודעים שאינם יודעים.
...אינם יודעים אך חושבים שהם יודעים .
... יודעים, אך אינם יודעים שהם יודעים.
...יודעים, אך מעמידים פני שאינם יודעים.
... יודעים, ויודעים שהם יודעים.
כולנו נמצאים באחת משש קטגוריות אלה. וכך זה דבר אחד לדעת, ודבר אחר לדעת שיודעים.
האמת היא שכולנו יודעים את כל אשר יש לדעת. אך לא כולנו זוכרים זאת, ולכן עלינו לחוות את חוסר הידיעה, או את הידיעה, אך לא לדעת שאנו יודעים. ברגע שאנו יודעים ושאנו יודעים שאנו יודעים, אנו חווים את החוויה הקדושה.
מאחר וחוויה זו גדולה מאוד, קשה לא לחוות זאת כמעט כמו שקשה לחוות זאת. אך רוב האנשים עדיין מצליחים לא לחוות את החוויה הזו – למרות שמחצית העולם משתוקק לכך. וזאת משום שמחצית מהעולם אינו מבין שהוא משתוקק למה שיש לו כבר.
לדוגמא, שלום.
תושבי העולם משתוקקים לשלום, אך הם אינם חווים זאת, ואינם מפגינים שלום. כל זאת משום שאינם מבינים שהם הינם שלום. בכך שהם מתכחשים למה שהם באופן אינסטינקטיבי, הם מונעים מעצמם את החוויה של הדבר.
לזה התכוונתי כאשר אמרתי למעלה, שהחוויה הקדושה הינה הוויה והחוויה להיות את אשר הווים.
על מנת לתת לכם דוגמא למה הכוונה, או על האופן בו זה יכול "להופיע" בחיים האמיתיים, אני יכול להיזכר באבי מרים את קולו כלפי בתסכול כאשר הייתי בתיכון, משום ששוב ושוב באתי עם תעודה בעלת ציונים נמוכים.
"אתה יותר חכם מזה," היה אומר, בעודו מנפנף את התעודה שלי כלפי. הוא צדק. זה היה בשבילי דבר אחד "להיות" חכם [והייתי], ודבר שונה לחלוטין עבורי "להיות" חכם בחיי היומיום – דהיינו, להתנהג כאדם חכם. לא הפגנתי את אשר הייתי, לא הפגנתי אשר אבי ידע שאני. הייתי הדבר, אך לא התנהגתי כך.
להיות או לא להיות... זו השאלה.
בדומה לכך, זה דבר אחד כאשר יש הכול בחיים, אך אם "אין לכם דבר מכך" [כלומר, אם אינכם מאמינים שיש לכם זאת, או אינכמסוגלימלהכיר בכך שיש לכם זאת, או שאינכם מעריכים שיש לכם זאת,] אז לא חשוב אם יש לכם את הדבר או לא.
לא תחוו שיש לכם את הדבר משום שאינכם מוכנים "להיות בעלים של" הדבר שיש לכם. אינכם מוכנים להכיל את אשר ניתן לכם.
זו הסיבה לכך שנדר הנישואין אומר: "להיות בעל ולהכיל" [to have and to hold] אתם יכולים להיות בעליו של משהו, אך אם אינכם מכילים אותו, זה בדיוק כאילו אין לכם אותו.
הדבר דומה לכך כאילו מישהו נתן לכם מתנה, אך אתם הפלתם אותה מידכם ברגע שהיתה בידיכם. עזבתם אותה. עדיין יש לכם אותה. היא עדיין שייכת לכם. האדם שנתן לכם אותה נעלם כבר מזמן. אך אתם לא מרימים אותה ואינכם מחזיקים בה. וכך היא מונחת למרגלותיכם, חסרת ערך כאילו כלל לא היה לכם אותה.
אינני יכול לומר לכם כמה אנשים אני מכיר המתעלמים מהכישרונות שלהם בדיוק באותה דרך. ניתנה להם מתנה, אך הם לא מוכנים להרים אותה, הם לא משתמשים בה.
וכך החוויה הקדושה הינה הידיעה שיודעים, ההוויה של מה שהנכם, ולהיות בעליו של מה שיש לכם. זו חוויה גדולה. זו חוויה ענקית. זו החוויה של מי שהנכם, בצורה ברורה.
חיבוקים ואהבה,
..gif)
נ.ב. המחשבות לעיל באו מהספר החוויה הקדושה - -The Holy Experience שהינו ספר באורך מלא באנגלית, וניתן להורדה בחינם בלינק הבא: www.nealedonaldwalsch.com. יש להקיש על האיקון Free Resources.
