הוצאה מיוחדת:

המשמעות הגשמית הנומרולוגית של

הקפיצה הקוונטית

ומעבר לכך

תובנות של האנרגיה החדשה

על ידי ד"ר מיכאל א. ברנדט

http://www.divine-healing-prayers.com/Crimson-Circle.html

פורסם ביום שישי, 21 לספטמבר, 2007,

עודכן 23/9.07

חברים יקרים,

חזרתי עתה מחגיגות הקפיצה הקוונטית בטאוס, שם ניתן לי הכבוד המיוחד להיות הדובר האחרון בשלושת ימי הפסטיבל, האחרון לפני הקולגה המהולל שלי, פרופסור ג'רמיין הקדוש.

במאמר זה, אתייחס לכמה מחוויותיי האישיות, יחד עם הסבר על התפיסה הראשית אליה התייחסתי בהרצאה שלי ביום רביעי ה- 19.9, ובנוסף, אתן כאן תובנות נוספות חשובות אשר לא יכולתי לכלול שם עקב מגבלת הזמן ואופייה של האנרגיה הגבוהה, שהייתי עסוק באיזונה בזמן ההרצאה, ממש כמו להטוטן. (ברור שהייתי במצב מקביל ;-)). אני יודע שהיו ביניכם כאלה שלא הצליחו להיכנס לשידור בזמן ההרצאה, ולכן נכתב סיכום זה לראשונה ב- 21.9, ממש לפני תחילתו של יום כיפור. אוסיף פרטים נוספים יותר מאוחר – במיוחד דברים אישיים שאזכר בהם - מאחר ואינני יכול לכתוב הכול היום. על כך אני מתנצל מראש. המשך המאמר הזה יהיה מקביל, פחות או יותר, להרצאה שלי.

אני מודה לכולכם על שאתם קוראים זאת, ותודה גם לאלה שיכלו לשמוע את שידור ההרצאה שלי. הנקודה העיקרית אותה ברצוני להעביר היא, שאת עומקם של האירועים שהתרחשו בימים האחרונים, מילים, באמת אינן יכולות לתאר. כולנו עברנו אירועים מאוד עמוקים, בשבוע האחרון, ובעקרו של דבר אני עדיין המום מהם. אינני יכול לנבא את שיקרה בעתיד – למעט, אולי דבר אחד. אני מאמין שיום אחד, בשבועות, חודשים או שנים הבאות, נצא מהמיטה ונאמר לעצמנו: "אלוהים אדירים!!" מאחר והרושם של כל שעברנו בשבוע הזה, ייקלט, בסופו של דבר, ונשאר פעורי פה בפליאה ;-)

על מנת שתתקיים בריאה – יש לפנות לכך מרחב

רבים מכם קראו ושמעו את האירועים שהתרחשו בקשר למעבר שעשתה אחותי מדלן, בדצמבר האחרון (ראו התובנות של שאוד 7, מינואר). לאחר לכתה אל האור בבוקרו של ה- 26 לדצמבר, הייתי ממוקד בשני דברים: להיות "רוחני" ולהיות חזק בשביל כולם, כולל הורי שאיבדו את ילדתם הצעירה ואחותי "הגדולה" שאיבדה את אחותה ה"תינוקת". הלוויה וכל האירועים סביבה, עברו ללא תקלה. אולם עבורי, דבר אחד היה חסר: לא באמת התאבלתי. הו, בכיתי מעט באותו לילה שמדלן "עזבה", אולם "התפקיד" חייב, ו"האח הגדול" לא אכזב איש – היה עלי לעמוד בציפיות היותי אדם רוחני, ולהיות חזק.

באחד הלילות, כשלושה חודשים מאוחר יותר, אני מעריך שזה היה במרץ, קראתי ספר, זה היה בערך ב- 2 לפנות בקר. שם הספר "סודות עתיקים: שימוש בסיפורי המקרא על מנת לשפר את חיי היום יום שלנו" שנכתב על ידי המלומד הבקיא בתורה, הרב הגאון לוי מאיר Ph.D. בנוסף, רבי מאיר הינו גם פסיכולוג קליני ואיש דת במרכז הרפואי סדר-סיני בלוס אנג'לס – לשם מגיעים שחקני הקלנוע הגרים בהוליווד לצורך קבלת טיפול רפואי.

קראתי פרק בספר "אומנות המיתה". הוא מתאר אירועים הקשורים במוות של הפטריארך יעקוב. בסוף חייו, הוא כינס סביבו הפטריארך את כל בניו, ברך כל אחד מהם, נתן להם הוראות אחרונות לגבי החיים, ואז נפח את נשמתו ונאסף אל עמיו, אליבא ד'ספר בראשית. היה זה משהו שרבי מאיר כתב בסיום הפרק, שהשפיע עלי עמוקות. הוא כתב: "כאשר אתה מאבד מישהו שאתה אוהב, הרשה לעצמך להתאבל עליו. סגור את הדלת ובכה עם כל הלב. התאבל עם כל האחרים. אתה זקוק לזמן הזה, ואין זה משנה כמה גבוהה ההתפתחות הרוחנית שלך". ואז התחלתי לבכות, ולבכות, - דמעות זרמו והפכו להתייפחויות קולניות. הן היו קולניות מספיק כדי להעיר את בני. הוא ניחם אותי, השכיב אותי במיטה, והמשכתי לבכות עד שנרדמתי, שעות אחדות מאוחר יותר.

היה זה חיוני עבורי להתאבל על אובדן אחותי, למרות שאני יודע היטב שהיא לא "עזבה", ושלמעשה היא נמצאת עמי ועם משפחתי. אולם תהליך ניקוי הישן ועשיית מקום לחיים חדשים ש"ייכנסו" לחיי חשוב מאוד, גם אם אנו יודעים שכל אחד מאתנו הינו מאסטר רוחני.

מאוחר יותר אספר לכם על טיול שקבוצה שלנו עשתה למעיינות החמים Ojo Caliente, ביום ראשון בערב, ה- 16.9, אולם הסיבה שאני מספר לכם על האבל המאוחר שלי על אחותי, הם האירועים שאירעו לי בבוקרו של יום רביעי, ה- 19.9, יום למחרתם הקפיצה הקוונטית, היום בו הייתי אמור להרצות לפני קבוצה של כ- 650 אנשים בטאוס, באותו אחר צהרים. התעוררתי באותו בקר עם אנרגיה גבוהה למדי ומאוד לא יציבה. תמיד יש לי קושי עם סוג כזה של הרצאה – מה אומרים באירוע כה חסר תקדים? ובמיוחד כשיש לי 30 דקות בלבד כדי לומר זאת! מסגרת זמן יותר מדי קצרה, או כך חשבתי. ולכן כל מיני דברים עברו בי באותו זמן.

הכרחתי עצמי לאכול ארוחת בקר, והתישבתי בחוץ עם המחשב הנייד, על מנת לערוך מעט סדר במחשבותיי, ולנסות להתרכז במשימה העומדת בפני. ישבתי באזור הפטיו הנחמד ב- Sagebrush Inn, ביום שמשי ממש מקסים ב"אדמה של קסם" ("land of enchantment" ) – הציפורים שרו, ההרים הקרובים קוראים וקורצים, והבריזה נושקת את פני. "הבחורים" – מעגל הארגמן – גיחכו, דגדגו בצלעותיי כאילו אמרו לי: "הי, מה קורה, חייך, זהו זמן למסיבה!" ואני עניתי: "חברה, בואו נהיה רציניים כאן לכמה דקות, אני צריך להרצות לכולם". זה גרם להם לצחוק עוד יותר, ולנסות לדגדג אותי עוד יותר. לכו בקשו "שיתוף פעולה " מהחבורה הזו ביום כמו היום, ומה תקבלו? - קומדיה משלושת המוקיונים! תזמון, תזמון.

טוב, במצב של כמעט פאניקה התקשרתי אל המורה/קולגה שלי שסיפק לי אנרגיה מרגיעה/נוטעת בטחון, ואז הסוללה במחשב הנייד שלי נחלשה, כך שהיה עלי לכבות אותו. שבתי אל חדרי, הלכתי אל חדר האמבטיה, והמשכתי לבכות בכי המלווה ביבבות, ממקום מאוד עמוק בפנים. לאחר מכן חשתי הרבה יותר טוב, תודות לשחרור האנרגיה העצורה. אולם היה לזה משהו הרבה יותר משמעותי. זה היה בקשר באמירת ה"שלום" ל"רכבת האנרגיה הישנה" שנשאה את חיי לפני הקפיצה הקוונטית, ואת כל החיים הקודמים שלי – עד לאותו רגע. כאשר הרכבת עם האנרגיה הישנה נעצרה בתחנת הקפיצה הקוונטית בפעם האחרונה כדי להורידני – זה היה בעקרו "סוף דרך" החיים כפי שהם התנהלו עד לאותו רגע, עד לחצות ב- 18 לספטמבר.

למעשה, מה שחווינו באותו רגע היה "מותנו"- ירידה מרכבת האנרגיה הישנה בתחנה שבה נעשו ההכנות לעלות על הרכבת המהירה של הקפיצה הקוונטית והחיים באנרגיה החדשה. בדיוק כמו במקרה שלי עם אחותי, חשוב שנתאבל עתה, כי מַתנו לעצמנו (!) ותהליך האבל מזכך – מפנה מקום לעתיד להגיע עבורנו – הכול-יקום שלאחר הקפיצה הקוונטית.

וכך, בהרצאה שלי, הטלתי על הקבוצה לוודא שיש מספיק מקום בפנים לכל החדש, הבריאה המתמשכת שתבוא אלינו עתה. לא שעברנו את תהליך המוות של עצמנו במהלך שלושת ימי החגיגות של הקפיצה הקוונטית בטאוס, אנו בעצם הוחיינו מחדש ונולדנו מחדש כבני אנוש שונים ויותר מפותחים.

שימו לב איך ישוע ארגן עבורנו את הבמה לפני 2000 שנה בכך שהיה הראשון במשפחתנו שעשה זאת, ועוד בשלושה ימים בלבד! עתה כולנו יחד עשינו זאת, כאחד. ידידי, זה יכול לגרום לראשו של כל אחד להסתחרר, אם אפשר להתבטא כך, ואני חושב שזה היה המקרה של כולנו. אם כך – וודאו שאתם מפנים – שהתאבלתם, ושתמיד יש מרחב – רֶחם – לכל הבריאות החדשות שנחווה עתה, ושנחלוק יחדיו בחיים הללו שלאחר הקפיצה הקוונטית.

להבין את הזמנים הללו ואת אלה המובילים

לקפיצה הקוונטית ב- 18.9

לפני מספר חודשים שמתי לב, שהקפיצה הקוונטית תתרחש בדיוק באמצע תקופת עשרת הימים שבלוח השנה העברי ידועים כ'ימים הנוראים'. החודש המקדים ימים אלה הינו חודש ההכנה לקראתם, ובעברית שמו 'אלול'. מילה זו הינה ראשי תיבות ל: 'אני לדודי ודודי לי'. מילים אלה נאמרות במהלך טקס הנישואין היהודי המתנהל מזה אלפי שנים. אולם אין זה בקשר למיזוג החתן והכלה בלבד. זה בקשר לסיפור האהבה הגדול ביותר שקיים – האיחוד בין הנשיות האלוהית (אם הבריאה) והגבריות האלוהית (אבינו האלוהי) – החתן והכלה האלוהיים. ביום בו יחדלו להיות בגלות זה מזה, ביום בו יהיו שוב אחד, תוצאות ההגשמה שלהם יתבטאו באנושות שתיוולד מחדש! האין זו פסגת האירועים של ה- 18.9? אשאיר זאת לכולנו לחשוב על זה.

אנו יודעים מהקבלה, שכאשר הנשיות האלוהית והגבריות האלוהית יתחברו שוב כאחד, יגיע מה שנקרא 'העולם הבא' – עולם העידן המשיחי!

הנה מה שאמרתי בתובנות של החודש הקודם לגבי מה שמגיע בעקבות עשרת ימי התשובה...

ציינתי בעבר שיום הקפיצה הקוונטית, ה- 18.9.07, מתרחש בתקופת עשרת הימים המתחילה בחגים היהודיים – ביום ראש השנה, ומסתיימת ביום כיפור. כל זה זרוע משמעויות. ראשית עשרת הימים הראשונים הללו של השנה, נחשבים לימים הכי קדושים בלוח השנה היהודי, וגם מנקודת הראות של הקבלה, הם מאוד מיוחדים. מכנים אותם 'הימים הנוראים'. בקיצור, אלו ימים שתוכננו באופן גאוני על ידי אבותינו החכמים, להשיב אותנו "חזרה לעתיד". אכן מתייחסים אל ראש השנה כאל יום הולדת הבריאה. וכמו כל יומולדת, זוהי חגיגה של מזכרת – של מה? של קיומנו המקורי והאמיתי, עת היינו חלק אחד עם הרוח. השנה החדשה הנוכחית הינה שנת 5768 של המעגל הנוכחי בן 6000 השנים. ספרים רבים נכתבו על האסטרולוגיה הקבלית, ואין באפשרותנו להיכנס כאן לעומק העניין. אולם מעניין שכאשר מחברים את הספרות של 5768, מקבלים 26 שזו הגימטריה של 4 אותיות השם הקדוש, הטטראגרמאטוןj שכה רבות דיברנו עליו (למרות שבאורח מסורתי אין הוגים שם זה).

המספר הזה מצביע גם על ההתחלה עצמה של מרחב-הזמן, כשהאות אלף, שהינה האות העברית הראשונה, משמשת כסמל שלו. מדוע? מאחר והאלף, שהגימטריה שלה הוא גם 1, בנויה מהאות האלכסונית 'וו' פונה באותו כיוון של הלוכסן האחורי (\) ושתי 'יוד', אחת למעלה מימין ל- 'וו' והשניה משמאל, למטה. האות וו הינה האות השישית באלף-בת העברי, והיוד הינה האות העשירית, ולכן 6 + 10 + 10 = 26. זה כאילו הרוח (כפי שמתיחס אליה הטטראגרמאטון) מציינת שה"אני הנני הינה ההתחלה של כל היש" – האלף מייצגת בדיוק את זה. אם כך השנה החדשה הבאה אינה רק חגיגת יומולדת של הבריאה, היא כמו ציון דרך המצביע ישירות אל הרוח – הזהות העצמית היסודית של האנושות והבית האמיתי ביותר שלנו.

הקפיצה הקוונטית אינה מתרחשת ביום הרביעי או החמישי של תקופת עשרת הימים. היא מתרחשת ביום השישי. עתה אנו מבינים שאין מקריות בבריאה. ולכן להתרחשות של הקפיצה הקוונטית ביום השישי חייבת להיות משמעות. ביום השישי שהוא יום הבריאה האחרון, לפני שאלוהים נח ביום השביעי, נאמר לנו שחיות האדמה, כולל בני האדם, נבראו. ולכן, בקפיצה הקוונטית, ב- 18.9.07, האנושות חוגגת את יום ההולדת של עצמה! ולכן חגיגת יום ההולדת המסוים הזה מיוחדת הודות לקפיצה הקוונטית, ובאופן סמלי הוא מייצג את תהליך הלידה מחדש כתקופה חדשה של תודעה הקופצת עתה לַקיום.

זאת ועוד. תקופת החגים של עשרת הימים מצביעה על התחלת הקיום שלנו בזמן ומרחב, והיא גם ידועה בקבלה כסמל של עץ החיים עם עשר הספירות שלו, שהינן התכנית של כל החיים. תקופה שנתית זו נועדה להיות התבוננות אישית המסתיימת ביום קדוש ביותר בשנה, יום אפוף הדרת כבוד, יום הכיפורים. (השנה הוא החל ביום שישי ה- 21.9) יום כיפור הינו הזדמנות להתבונן ביסודיות על אשר מתרחש בחיינו – מה הישגנו ומה לא, איך התנהגנו ומה עשינו בהתגשמות שלנו – וזוהי הזדמנות לשרטט כיוון של תיקון. יותר מכך. יום כיפור מספק לנו הזדמנות לבצע את פעולת ה'תשובה' – לשנות כיוון ו'לשוב' לבית האמיתי שלנו, הבית של הרוח. זוהי גם הזדמנות לראות עצמנו באור האמיתי האחד בתקווה, שלעולם לא ניסוג מאותה עמדת "גאווה" ברגע שבחרנו לשוב. יום כיפור הינו למעשה יום האחדות. (Day of Atonement - Day of At-One-ment.).

ראש השנה חל ביום חמישי ה- 13.9. כולנו יודעים את חשיבות המספר 13 בקבלה – זו הגימטריה של המילה אחד ושל אהבה. ולכן ראש השנה המסוים הזה היה יום ה"אהבה היא אחד"! שימו לב גם ש- 13 הינה אנרגיה של 4. טוביאס הדגיש שוב, בשאוד הראשון של חגיגות הקפיצה הקוונטית, את החשיבות של ה- 4 כמספר של האנרגיה החדש, ודוד צלצל 22 צלצולים כדי לציין את אירוע החגיגות. שימו לב גם שה- 13.9.2007 מסתכם ל- 31 – שזה 13 הפוך, והוא כמובן גם אנרגיית ה- 4. שימו לב גם שהתרחשויות "מוזרות" של כדורי אש ירוקים נראו בשמי טאוס באותו יום. מקרה? אינני חושב כך. יום כיפור יחול מחר, 22.9. כולנו יודעים על ה- 22! סכמו את 22-9-2007 ומה מתקבל? 40 – גם אנרגיה של 4!

ידועה לנו גם המשמעות של המספר של יום הקפיצה הקוונטית 18-9-2007. סכום הספרות הוא 36, שהוא פעמיים חי – 18, המסמל כמות כפולה של החיים עצמם. 9, 18, 27 ו- 36 כולם נמצאים באותו יום, וכול אחד מהם הינו אנרגיה של סיום, מיוחדת בזכות עצמה. 27 הינו סכום תדרי הבסיס של הבריאה, כי זהו מספר סך כל האותיות העבריות. למעשה 27 מייצג את כל הכל-יקום מתחילתו עם "סופו" (כמובן שאין לו סוף). על 18 ו- 36 דברתי בהרחבה במאמרים קודמים על תובנות. (אנא קראו).

מה בקשר ליום רביעי 19-9-2007 - יום החגיגות האחרון של הקפיצה הקוונטית בטאוס? סכום הספרות של יום זה הינו 37 שהוא האנרגיה של 10 – שהופך להיות אנרגיה של אחד – איחוד! אם השמונה עשר היה יום השנה של היום השישי של הבריאה, הרי שה- 19 היה יום השנה של יום הבריאה השביעי, וכולנו יודעים מה אירע ביום זה. זו היתה השבת הראשונה. שבת – יום המנוחה. בקבלה מבינים שכאשר יגיעו ימות המשיח – ואז נעבור לעולם הבא – תהיה שבת תמידית, לא רק ביום השביעי של כל שבוע, אלא בכל יום לתמיד. התשעה עשר היה יום השנה של אותה שבת, ואם הקפיצה הקוונטית היתה יום ההולדת של האנושות לעולם חדש לחלוטין – העולם הבא, אז איזה יום חשוב היה יום רביעי האחרון, חשוב כמו יום הקפיצה הקוונטית עצמו – ולי היה כבוד שקשה לתארו, להציג את הפניה האחרונה של ג'רמיין הקדוש בחגיגות הקפיצה הקוונטית.

להבין את לידת יוהם ... ומי הוא

לבסוף אני מגיע אל יוהם. טוביאס מסביר לנו שמטטרון היה "המוליך" שלנו לכל אורך הזמן, וליווה אותנו במסע הארוך ברכבת האנרגיה הישנה. אכן מטטרון היה כמו הדבק שאחז את המשפחה ביחד. הוא היה התומך והקול שלנו, וטוביאס אמר שבקפיצה הקוונטית מטטרון יהפוך להיות יוהם. ביום שני בערב ערכתי מחקר על השם הזה. לא יכולתי למצוא כל התייחסות שהיא לשם זה, (הוא עשוי היה לשמש כשם תנכי). כן הצלחתי להבין את השורש האטיולוגי שלו. הוא נגזר מעברית ומהאותיות יוד, וו, הא, מם סופית – יוהם. זהו שם בעל 4 אותיות (שוב ישנה כאן אנרגיית ה- 4!) דומה לשם שאינו נהגה, הטטראגרמטון, יוד, הא, וו, הא – יהוה (גם הוא שם בן 4 אותיות).

שימו לב ששלושת האותיות הראשונות של יוהם בעברית, מתאימות לשלוש האותיות המיוחדות מתוך 4 בשם הקדוש –יוד, וו, הא. מכאן ניתן לראות בקלות שהשם יוהם מאגד בתוכו את הרוח. יחד עם זאת, יוהם הוא שם בעל 2 אותיות ו- 2 אותיות (2 + 2 = 4). חלק ה- יו – היוד וה- וו פירושם אלוהים או הרוח. החלק של ה- הם – ה- הא והמם הינם שיירים מהשם העברי אברהם – כמו בפטריארך אברהם. אבר-הם, שפירושו "אב הלאום האדיר" או ציבור גדול. משום כך פירוש יוהם הוא "רוח הציבור הגדול" או, אם משחקים עם זה מעט – אנושות אלוהית!

לכן השם יוהם הינו שם המתאר את תהליך הקפיצה הקוונטית, מאחר והיא "צעד עולה" בהתפתחות האנושית – צעד שבו אנו הופכים להיות בני אנוש אלוהיים על פני האדמה, במלוא מובן המילה. דומה לדבריו של ניל ארמסטרונג אותם אמר כאשר קיפץ על פני הירח ב- 1969: "זהו צעד קטן לאדם וצעד ענק לאנושות!" יוהם, אם כן, הינו זן חדש של אנושות. לא יותר הומו ספיאנס – האדם הנבון, אלא "אנושות אלוהית" על פני האדמה. אלה שעלו על רכבת האקספרס של הקפיצה הקוונטית, היו הראשונים שהתנדבו לשינוי. רבים עדיין "נמצאים בהמתנה" כדי לבוא בעקבותינו. אנו, המורים של האנרגיה החדשה, נמצאים כאן כדי לעזור להם.

איחולי לכל אלה שנולדו מחדש, ממש כאן ממש עכשיו! בשבת בזמן השקיעה, בסופו של יום כיפור, מה שהחל ביום חמישי שבוע קודם לכן, ב- 13.9, יושלם – "העסקה תיחתם". הבטיחו בבקשה שכל חלקי ה"אני" – אתם, יוהם – כולם יהיו על רכבת האקספרס של הקפיצה הקוונטית כאשר הדלתות שלה ייסגרו אחריכם. וכך הוא!

הודעה: מתוכננת סדנא – "יסודות האנרגיה החדשה" 1-3.2.2008.

פרטים באתר של ד"ר' מ. ברנדט - לחצו כאן

עד הפעם הבאה,

אני הנני תמיד עמכם

זכויות יוצרים 2007 :© ד"ר מיכאל א. ברנדט, יוסטון, טקסס, הינו האחראי הבלעדי כאן לתוכן הדברים.

ניתן להפיץ את מאמריו, אולם לא על בסיס עסקי וללא תשלום. הנכם מתבקשים להפיץ את המאמרים בשלמותם כולל הערה זו. לכול שימוש אחר במאמרים בשפה האנגלית, יש לקבל אישור בכתב מד"ר מיכאל א. ברנדט.

לכול שימוש אחר במאמרים המתורגמים לעברית, יש לקבל אישור בכתב מחמדה טלאור.

j טֶטְראגְראמאטוֹן (ביוונית), או שם הויה, או השם המפורש.