לחדד את החכה

 ישנו פתגם סיני עתיק שאומר: "תנו לאדם דג, והוא יהיה שבע לאותו יום. למדו אותו לדוג והוא יהיה שבע כל חייו" .

אותו פתגם מסופר בדרך נוספת: האגדה מספרת שאדם ניגש אל דייג ובקש ממנו דג. האיש הזקן השיב: "במקום שאתן לך דג ואאכיל אותך ארוחה אחת, האם לא יהיה יותר טוב שאראה לך איך לדוג? כך תוכל להאכיל את עצמך". האיש ענה שאין לו שום ענין ללמוד לדוג. הרעב שהציק לו בקיבתו דיכא בו כל רצון או כח לחפש ידע חדש.

אותו סיפור מסופר בעוד אופן. זה קרה ליד נהר, שעץ ענק נפל אל תוך מימיו הזורמים. העץ היה כל כך גדול, שאדם יכול היה ללכת עליו ולדוג את ארוחתו. יום אחד החליט מלומד גדול לשבת על הגזע הגדול הזה כדי לדוג את ארוחתו היומית.

אחרי שישב פרק זמן ארוך, הצליח המלומד לדוג דג בגודל סביר. בסיפוק רב הוא הניח את הדג בזהירות על גזע העץ לידו. איש צעיר, שעבר שם עם אשתו ושני ילדיו ראה זאת, וניגש בזהירות אל המלומד. הוא ביקש את הדג והסביר שמשפחתו זקוקה לאוכל.

המלומד הזקן הציע בשמחה לצעיר ללמדו איך לדוג לבד, אבל הוא מיד ננזף על ההצעה שלו. האיש לא היה מעונין ללמוד מקצוע. הוא רצה קצת אוכל.

המלומד הזקן נשאר בשלו, שכל מה שהיה מוכן זה ללמד את הבחור, ולכן שלח אותו לדרכו. והוא המשיך לדוג. מהר מאוד דג המלומד דג נוסף. כשהאיש הצעיר ראה זאת, הוא מיהר חזרה אל גזע העץ. הוא הפציר בזקן שיתן לו דג, כי לבטח היה לו יותר ממה שהוא יכול היה לאכול.

המלומד נעשה נבוך, תוהה האם זה נכון לתת לצעיר דג. אחרי הכל היה לו יותר ממספיק.

בעוד המלומד בוחן את הבעיה הזו, הופיע אור בקצהו של העץ הנפול. בתחילה, העוצמה של האור הזה הפחידה את המלומד, כי עד עכשיו הוא רק שמע מפי מוריו על התגלויות כאלה. האור החל להדהים אותו עם האנרגיה שלו, שטרם חווה כמוה. כשכולו המום, הוא החל לשמוע קול רועם הפונה אליו. האור דיבר אליו עם כאלו שלווה ויופי, שהמלומד מיד ידע שהוא נמצא בנוכחות מורה גדול ומופלא.

והאור אמר:

"מלומד זקן, הרשה לי לבטא מחשבה. אם תחליט להשתמש בה, היא תשנה את חייך לתמיד.

ראשית הוצא מכיסך את סכין החידוד שלך, שנשאת עמך כל כך הרבה זמן. תוך שאנחנו מדברים, התחל לחדד את החכה שחיברת לחוט שלך. חדד את החכה כמו שאף חכה אחרת אינה מחודדת. חדד אותה כל כך חד, שכאשר הדג יקח אותה אל פיו, הוא לא יחוש כאב. ואז, כאשר תהיה מוכן, תתפלל עמי כך:

אני קורא לבורא לעזור לי לחפש את הדג הזקן ביותר שישנו בנהר שמוכן לעזוב את הממד הזה, כי הוא התנסה בכל מה שהוא בא להתנסות בו. לאור זה, כוון אותו אל החכה שלי, בידיעה שמטרת חייו של הדג הושלמה, שאני חידדתי את החכה שלי מאוד טוב, ושאנו נפגשים ביחד כדי לקיים את המסעות שלנו."

כאשר האור סיים לדבר, המלומד השליך את חכתו למים. דקות לאחר מכן, הוא העלה בחכתו דג גדול מאוד. אבל לפני שהמלומד הזקן הספיק להתחיל לחגוג את הבהירות החדשה שלו, האור דיבר שוב.

"אם תסתכל על החוף, תמצא חוט קל יותר. אם תחבר את החכה שלך לחוט הקל הזה, החכה תגיע אל עומקים יותר גדולים של הנהר. זה יאפשר לך לתפוס דגים יותר גדולים".

המלומד הזקן עשה כפי שהאור הציע. המאמצים שלו זיכו אותו בדג ענקי. ואז עוד אחד. ועוד אחד.

הוא חשב שלא יכול להיות יותר טוב מזה, עד שהאור הציע עוד הדרכה. האור אמר לו להתרכז בפרק כף היד שלו. על ידי הגמשה נוספת של פרק כף היד, הוא יוכל לזרוק את החכה רחוק יותר.

מהר מאוד, ערמת הגדים היתה כל כך גדולה, שהמלומד חש מלא סיפוק מההישגים שלו. הוא שם הצידה את הדגים שיאכל באותו יום. את האחרים שחרר חזרה למים.

אז נזכר המלומד באיש הצעיר שבקש דג. הוא הבחין שהאיש הצעיר היה על החוף לא רחוק. בטח הוא שוב יבקש דג, חשב לעצמו.

להפתעתו, הוא ראה שהאיש הצעיר היה עסוק בחידוד החכה שלו.

מוסר ההשכל

מוסר ההשכל, ידידי, הוא, לעולם לא ללמד אדם אחר מה שהוא או היא כבר יודעים, ברמה כלשהי. במקום זה, התמקדו בחידוד החכה שלכם. בזה שתתמקצעו יותר באומנות שאתם כבר יודעים, אתם ללא ספק תקדמו את העולם בדרככם.

אל תהיו המורה, אלא התלמיד. במקום לאמר לאחרים מה לעשות, התמקדו בשכלול המסע שלכם. באופן זה אתם נשארים התלמידים המושלמים. ובעשותכם זאת, כל אלה שסביבכם המחפשים חכמה, יחוו את אותה למידה. הם יקבלו השראה לשכלל את המסע שלהם.

אז התרכזו אך ורק בחידוד החכה שלכם. חדדו אותה כל כך טוב, שאלה הזקוקים לאור הידע בדרך שלהם, ייכנסו לאור שלכם. הם ילמדו מאחד שבחר ללמוד דרך התנסות.

השתמשו בזה בחייכם, והידיעה שלכם באמת תתעורר.

תובנות המחבר:

בהרבה הזדמנויות, הבהיר לי קיראל שהוא אינו המורה שלי. במקום זה, הוא כמו המלומד המציע הדרכה כיצד לעזור לי לחדד את החכה שלי. הוא מלמד אותי למצוא את התשובות שלי. תשובותי הן התשובות שלי.

כמו האיש הצעיר שהתחנן לדג, אני מבין עכשיו שאין קיצורי דרך. כדי להשלים את כל אחד משעורי החיים, צריך לחוות אותם במלואם. בצורה זו, למדתי לשכלל את המסע שלי.

וכך סיפור על דג שינה את חיי.

פרד סטרלינג

מאנגלית: חמדה טלאור©