|
||||||
שאלת השבוע –האם "לדעת מהי התכנית" אומרלבטל את החוויה?ניל דונלד וולשעלון 40 מאנגלית: חמדה טלאור
עריכה לשונית: ניצה תפארת
מר וולש היקר... ברצוני להודות לך עבור 'שיחות עם אלוהים', קראתי את הספר שלוש פעמים ובכל פעם אני מתרגש מחדש. זו הרגשה מאוד טובה לדעת שאלוהים אינו רודן. בפרק 1 אלוהים מדבר אודות ויתור על עצמנו כדי לחוות את מי שאנו. האם ידיעת האמת לגבינו, או האם העובדה שמידע זה נחשף בפנינו משנה או מבטל את החוויה שלנו? ומדוע נדמה שאנשים הנמצאים במסע הרוחני – הבאים מהממד המוחלט אל הממד הפיזי – מבלים את חייהם בחיפוש אחר המוחלט... ממנו הם באו? אעריך מאוד כל מידע שתוכל לספק. מי יתן ותמיד תהלך באור ובלבך תשכון השלווה... באהבה פיליפ, TN. פיליפ היקר...אתה שואל שתי שאלות מאוד מעמיקות. קבל את איחולי על רמת החקר שלך את החומרים של 'שיחות עם אלוהים'. בוא נראה אם אוכל לתת לך תשובה הוגנת. הרשה לי להתחיל עם שאלתך השנייה. אינני חווה שאנו מבלים את חיינו בחיפוש אחר המוחלט. החוויה שלי היא, שאנו מבלים את חיינו בחיפוש אחר עצמנו. אני רואה שעמוק בכל אחד מאיתנו ישנו רעב לדעת ולחוות מי אנו באמת. ואז, כאשר אנו יודעים וחווים זאת (דבר העלול לקחת תקופות חיים רבות), אנו מחפשים ליצור את מי שאנו באמת – ולברוא עצמנו מחדש. ניתנה לנו מתנת השכחה על מנת שנוכל לחוות את מתנת בריאת העצמי. איננו יכולים לברוא עצמנו למשהו שאנו יודעים שאנו הוא. יחד עם זאת איננו יכולים "שלא להיות הוא," ולכן אנו עושים את הדבר הטוב הבא: אנו שוכחים שאנו הוא וכך אנו מאפשרים לעצמנו, כאשר אנו מוכנים לכך, לזכור ולברוא מחדש את חווית הדבר – בדרך כלל ברמה הגבוהה הבאה. לשאלתך הראשונה, כן, בכך שישנה בידיך התכנית הגדולה, החוויה משתנה. החוויה משתנה על ידי כל דבר שקורה. למעשה זו הכוונה של כל מה שקורה. אולם לא, החוויה אינה "מתבטלת". זכור, הנך בורא כל דבר אותו אתה חווה. הנך מושך אליך כל רגע ואת כל מה שכל רגע מכיל, על מנת להשתמש בו ככלי המושלם לצורך היצירה המושלמת של העצמי המושלם שלך. הבריאה שלך הינה שלמות, וכך מושלם הדבר שתגרום לעצמי שלך להיזכר בכל מה ששכח. תזמון חוויה זו היה, ללא ספק, מושלם אף הוא. איני יכול לומר לך כמה מכתבים קבלתי שסיפרו לי ש'שיחות עם אלוהים' הגיע לידיהם בדיוק בזמן הנכון ובדיוק בדרך הנכונה. דבר זה לעולם אינו מפתיע אותי. זכור גם זאת: חשיפה של מידע ב'שיחות עם אלוהים' אינו מרחיק אותך מהרצון החופשי שלך. אתה יכול לבחור להאמין למידע, או לא. יש ביכולתך להחליט לעשות עם הספר כל דבר שתרצה. אתה נותן לספר את הפירוש שיש לו עבורך – וכך, אתה בורא אותו כמה שהוא עבורך. אתה שופט במשחק החיים. כתב עיתון ביקר לאחרונה בבית ספר לשופטי משחקי כדור, כי רצה לקבל את המידע הפנימי כיצד לובשי המדים הכחולים עושים זאת. אחרי הכול עליהם לקבל החלטות קשות למדי בנסיבות די לחוצות. הוא חשב שהדבר יתן בידיו סיפור עיתונאי טוב. פנה הכתב אל שופט טירון, אדם בשנתו הראשונה בליגה שהגיע ללמודים לשם רענון בין העונות. "אמור לי," פנה הכתב אל השופט, "כיצד אתה עושה את מה שאתה עושה? מה הסוד?" ענה השופט הטירון: "פשוט. אם זה כדור, אני מכריז שזה כדור, אם זו חבטה אני מכריז שזו חבטה. אני מכריז את מה שיש." אז פנה הכתב אל מדריך בביה"ס, אדם ששפט בליגה במשך מספר שנים. "טוב," ענה האדם הבוגר יותר, "זה לא חד וחלק. לא הכול שחור ולבן. ולכן עבורי, אם זה נראה ככדור, אני מכריז כדור, ואם זה נראה כחבטה אני מכריז חבטה. אני מכריז עליהם כפי שאני רואה אותם." לבסוף מצא הכתב את בעל בית הספר, טיפוס מחוספס שבילה 27 שנים כשופט: "היי" מלמל השופט הזקן "הם שום דבר עד שאני מכריז עליהם." חיבוקים, ניל |