האם הדואליות תסתיים?

שאלת השבוע

גליון 38

ניל דונלד וולש

ניל היקר... 'שיחות עם אלוהים' אומר שכל דבר על פני המישור הפיזי הינו יחסי; שאנו יכולים לחוות אהבה רק אם אנו חווים פחד, טוב רק אם אנו חווים גם רוע, חיים אם חווינו מוות, וכן הלאה.

יחד עם זאת הוא אומר גם שבממד המוחלט אין ניגודים, ושרק האהבה הינה אמיתית.

האם אומר הדבר שכאשר יביא אלוהים את הידע של המוחלט לסיום החוויה באמצעותנו ואנו פשוט נהפוך להיות אלוהים, האם הדואליות תסתיים?

האם אנו נהיה פשוט אהבה מושלמת, חיים ואור, והאם לפחד, למוות ולחושך לא יהיה יותר קיום? האם זהו הפירוש של מה שמורים רבים למטאפיזיקה מתכוונים כאשר הם מלמדים "שאין רוע?"

'שיחות עם אלוהים' נתן לי השראה בדרכים רבות. תודה לך ניל. ותודה גם לך האל/האלה.

ברכות,

ג'ף מהאינטרנט

ג'ף היקר... ובכן – כן ולא. אולם הבן זאת: ברגע שנגיע לאותה רמה, נתחיל הכול מהתחלה. דהיינו, המעגל ימשיך. על מנת שאלוהים ידע ויחווה את תפארת האל, זה חייב להיות מעגל, אתה מבין. אשליית הדואליות קיימת רק בעולם הפיזי, בממד הפיזי.

העולם הפיזי הינו דואלי. הוא לא יכול היה להתקיים כפי שאתה חווה אותו עתה, ללא הדואליות. מטרת הדואליות היא לספק הקשר שבתוכו ניתן לחוות את אחדות כל הדברים, מאחר ובתוך האחדות לא ניתן לחוות את האחדות כאחדות, משום שלא מכירים שם שום דבר אחר.

'שיחות עם אלוהים' מלמד שהיקום היחסי נברא כך שאלוהים יוכל להכיר את תפארת האני האלוהי שלו. מה שאני למדתי הוא, שלכל אחד מאתנו – כל הביטויים האינדיבידואלים של אלוהים, כפי שהננו – יגיע היום הגדול. כל אחד מאתנו יחווה יום של אחדות, או שלמות האלוהות, כמי שאנו... למרות שכל אחד מאתנו חווה זאת כבר ב"עבר". זהו חלק ממעגל החיים, בו כל חלק מ'זה אשר הוא אלוהים' חוזר אל האלוהות על מנת להכיר את עצמו, להיות עצמו כאחד עם כל הבריאה. זהו חידוש המלאי האלוהי.

אולם מהר מאוד תהיה זו תשוקתנו לשוב שוב אל חוויה יחסית, בה אנו צופים, רואים וחווים עצמנו באופן יחסי אל ה'מציאות הגדולה יותר של אלוהים', במקום להיטמע בתוכה לחלוטין. אנו נחפש ונחשוק במפגש זה בדיוק כפי שאנו עשויים לצפות ולחוות את תפארת האל – דהיינו, התפארת של עצמנו האלוהי. משום שגם תפארת אינה ניתנת לחוויה אם אין דבר בִלתה.

אתה צודק, ג'ף, באומרך שבמציאות האולטימטיבית אין רוע. אולם אומר לך שאתה בעצם בורא (מדמיין, חושק, בונה) את הדבר לו תקרא "רוע" (כפי שעושים זאת עתה בחיי היומיום,) בדיוק כך שתוכל להכיר ולחוות עצמך כדבר אשר הוא "טוב".

אי לכך אל תשפוט ואף אל תוקיע, אלא פשוט היה מי שהינך באמת במערכת היחסים עם מי שהחיים מיקמו במרחב שלך, משום שכל הדברים – כל הדברים – מועילים לטוב הגבוה שלך (דהיינו, לחוויה הגבוהה ביותר שלך את העצמי שלך,) ושום דבר אינו ממוקם בחייך אם אינו יכול לשמש לך ככלי בבניית ובריאת החוויה האישית הגדולה ביותר שלך.

כל רגע הינו מתנה מאלוהים, יש לנצור כל מפגש, לכבד כל בן אנוש על התפקיד שעליו לשחק ב'תכנית האלוהית'. וכפי שאלוהים אמר לי בספר השני: "לא שלחתי לך שום דבר אלא מלאכים."

חיבוק, ניל