~ בנושא המעשֶר ~

ניל דונלד וולש

גליון 38

הסיבה לכך שאנו נותנים מעשר הינה להוכיח. בכך שאנו נותנים מעשר אנו מוכיחים באופן שיטתי את האמת שיש לנו לגבי כסף – בדיוק כפי שכל חיינו הינם הוכחה של האמיתות שלנו לגבי כל דבר.

האנשים היחידים שנותנים מעשר, שנותנים לאחרים כסף באופן שיגרתי, הינם אנשים שברור להם לחלוטין שיש עוד כסף במקום ממנו הכסף הזה הגיע. ההוכחה מגיעה מהבהירות הזו, ומתוך אותה הוכחה עולה החוויה המדויקת לגביה לאדם אין כל ספק.

ברור שאנו חוזרים לשאלה העתיקה: מה בא קודם, הביצה או התרנגולת? במקרה של החוקים האוניברסאליים, או מה שאני מכנה העקרונות המטאפיזיים, זוהי שאלה ברת תשובה. ההוכחה תמיד באה לפני החוויה. דהיינו, חווים מה שמוכיחים.

"מה שהנך חפץ לעצמך, תן לאחר." אולם יש כאן "מלכודת" אליה חייבים לשים לב. אם עושים משהו מתוך כוונה שתהיינה תוצאות, (לדוגמא, נותנים מעשר על מנת להביא עוד כסף לחיים), לא מפיקים את התוצאות, ובמקרה כזה עדיף לוותר מראש על כל העניין.

הסיבה לכך היא, שעצם הדבר שהנכם לוקחים על עצמכם את ההוכחה אומרת שקר לגביכם: דהיינו, שאין לכם את כל מה שברצונכם שיהיה לכם ואתם זקוקים לעוד. אמת זו, הנמצאת מתחת לפני השטח – הדבר אותו מכנים בספר הראשון של 'שיחות עם אלוהים' 'מחשבה נותנת חסות' – היא זו הבוראת את המציאות. ולכן אין זה משנה כמה תתנו, תמשיכו לחוות שאין לכם "מספיק" ושאתם "רוצים עוד".

מאידך, אם הנכם עושים משהו כהוכחה שהתוצאות שלה כבר נוצרו (לדוגמא, נותנים מעשר של 10% מההכנסות השבועיות שלכם מתוך ידע עמוק שאכן "יש עוד מהיכן שכסף זה הגיע",) תהיה לכם חוויה הולכת וגדלה של אמת זו.

זכרו, אתם יוצרים את האמת, הנכם מזהים אותה.

אין "חוק" ביקום המדבר על רמת ההוכחה שתגרום לחווייתה של אמת אוניברסאלית. אם כן כל שאלה לגבי כמות הכסף שיש לתת חזרה ליקום נשארת ללא מענה. בחיי הפרטיים, אני נותן היכן וכאשר אני חש נוח עם עצמי לעשות זאת. אינני נותן מתוך כוונה לייצר "שפע". אני נותן פשוט מתוך ההבנה שהשפע כבר נוצר.

חוקים, כמו פקודה מפורשת לתרום 10% מהרכוש שלכם, טובים לאלה הזקוקים לחוקים כדי ליישם אמיתות בסיסיות וכדי לחיות בתוך דפוס בסיסי של הבנות, כמו הבנת השפע. הם מטילים משמעת. המאסטרים יוצרים את הקווים המנחים של עצמם.

אם כן הכוונה היא, שיש ביכולתכם לתת מה שהנכם בוחרים לתת מתוך השפע שלכם. אם ברצונכם להישאר צמודים ל- 10%, הייתי כולל בפנים את כל מי שיש ברצונכם לתמוך בו.

והנה כיצד אני עשיתי זאת לפני מספר שנים. תכננתי את החלוקה הבסיסית הזו: לכנסייה שלי, תרמתי 3% מההכנסה השבועית שלי; לארגון Children’s Miracle Network (בו רציתי לתמוך) 2% מדי שבוע; למערכת הרפואית לאביונים 2% בשבוע; לקרן המיועדת לחברים ומשפחה בעת הצורך 2% בשבוע; קופה לצרכים ובחירות של הרגע האחרון 1% בשבוע. והנה בבקשה! 10%!

{ { {

ג'ון מ. טמפלטון מעריך היום את רכושו ב- 700 מליון דולר. לא רע לנער מווינצ'סטר, שפילס את דרכו דרך אוניברסיטת יל, עבר ללמוד משפטים באוקספורד בעזרת מילגה של Rhodes… ולמרות שוויתר על קריירה של מסיונר, החליט, לאחר שסיים את ייל, תמיד לתת מעשר מההכנסות שלו. "מעולם לא פגשתי או שמעתי על מישהו שנתן מעשר ולא הפך להיות עשיר" הוא אמר. "יש בזה קסם."

מתוך כתבה שנכתבה ע"י ריצ'ארד נ. אוסטלין מה- The Associated Press, בעתון Medford Mail Tribunef שיצא ביום ששי, 28.3.2003

{ { {