מטרת האגו

גליון 36

ניל דונלד וולש

האגו הינו החלק בנו, שמאפשר לנו לשמור על זהותנו האישית כאשר אנו נמצאים בגוף פיזי. הוא זה אשר מחזיק במידע המעניק לנו צביון אישי. כולנו הננו צביון אישי של הרוח. בפיזיקה ניתן היה לכנותנו אינדיבידואלים, יחידות מקומיות הנובעות מהאנרגיה היחידה הקיימת.

על מנת שנוכל לתפקד ביעילות בתוך המציאות היחסית, שזהו המקום בו אנו נמצאים, אנו זקוקים לאגו שלנו. ולכן, אין זה נכון שהאגו הינו האויב שלנו. רק אגו שנכנס לתזזית הינו אויבנו, רק אגו שיצא משליטה.

כיצד עליכם להשתמש באגו? ככוח וכמקור של "תודעת העצמי" שלכם, הפליאה והתפארת שלה. אולם לא כאותו דבר המפריד אתכם מהזולת, אלא יותר כאותו מקום של מודעות עמוקה שבתוככם, המאפשר לכם אף לחוש באותן פליאה ותפארת של כל האחרים, ואשר שם קץ, ולתמיד, למחשבות שאולי היו למי מכם, שהנכם "טובים יותר".

בקיצור, יש להשתמש באגו ככלי, כמכשיר שבאמצעותו ניתן לראות ולהבין את טבעו האמיתי של האני האינדיבידואלי שלכם, כך שתוכלו להבין את טבעו האמיתי של אני המאוחד שלכם. האני הקטן יותר הינו כלי שבאמצעותו ניתן לראות את האני הגדול יותר. זהו כלי תפיסה. הוא מעולם לא היה מיועד להפריד אתכם מהאני הגדול יותר שלכם, אלא בעצם לגרום לכם להיות יותר ערים לקיומו.

משום שאתם הנכם כמו נר בשמש, אינכם יכולים להכיר עצמכם כ'האור' כאשר הנכם נמצאים בתוך 'האור'. יחד עם זאת עליכם להפריד עצמכם מהאור – כן, עליכם אפילו להתגורר באפלה – על מנת שתוכלו להכיר עצמכם כמי שהנכם באמת.

ולכן, אל תפנו אצבע מאשימה אל השמים ואל תקללו את האפלה. אל תסתירו את אורכם תחת השחת, אלא במקום זאת, אפשרו לאורכם לזהור בפני בני האדם על מנת שגם הם ידעו מי הם באמת.

נ.ד. וולש