.jpg)
מאמר 2:
הוראת תקשור באו"מ
מאנגלית: חמדה טלאור
עריכה לשונית – ניצה תפארת
מאת: סטיב רות'ר
זהו סיפור על האירועים שקדמו להוראה בשיעור על תקשור באו"מ ב- 20 לאפריל 2000. אנו מאמינים שאנו הכתה הראשונה העוסקת באומנות התקשור שאי פעם היתה במתקן של האו"מ, בכל מקום שהוא.
הרעיון התעורר כאשר שוחחתי בטלפון עם חברה. סיפרתי לה שהייתי נרגש מאוד משום שבדיוק עכשיו נתבקשנו לדבר בפני קבוצה באו"מ בוינה, אוסטריה. היא שאלה: "על מה אתה הולך לדבר?" זו היתה הפעם הראשונה שבאמת חשבתי על מה אתמקד במצגת זו. בשנה שעברה כל העניין נמשך 3 שעות. הצגתי תקשור חי מאת הקבוצה, שכלל שאלות אליהם מעובדי האו"מ. עמדה לפני שעה לפני התקשור בה סיפרתי כיצד אדם העוסק בבניה הפך להיות מתקשר, וזה כל מה שיכולתי לספר על מנת להישאר במסגרת הזמן של שעה. עכשיו הבנתי שיש לנו הזדמנות להתמקד במפגש זה בכיוון אחר, ומוחי השתגע מרוב אפשרויות, הקבוצה הפילה את המחשבה לראשי, ושמעתי את קולי מספר לאותה חברה בטלפון שאנו הולכים לתת באו"מ שיעור בתקשור.
כאשר התחלתי לתקשר כחלק מהסמינרים שלנו, הקבוצה רצו שגם אלמד תקשור. הם אמרו שלנו, לאנושיים, יש נטייה להפוך דברים שאיננו מבינים למיסטיים, ותקשור איננו יוצא מהכלל הזה. הם אמרו, שמנקודת מבטם, צורת תקשורת זו מאוד שגרתית ואין הבדל מאיזה מקום מקבלים את ההשראה. הם אף אמרו שבעזרת אימון כולנו יכולים ללמוד להקשיב להדרכה 'היושבת על כתפינו'. כולנו מסתכלים על המתקשרים הגדולים ושומעים שיום אחד הם התחילו לקבל מסרים מהצד האחר. הקבוצה אמרו שישנן שתי דרכים בהן ניתן להגשים יכולת זו. הראשונה הינה באמצעות התמחות עקב תקשורת מתקופות חיים קודמות וקידום יכולות אלה. אלה הם האנשים שלפתע מקבלים מידע מאוד ברור. הדרך האחרת הינה לפתח התמחות באומנות זו של הקשבה לרוח בתקופת חיים זו.
הקבוצה נתנו לי הדגמה בכך שמיקמו אותי ליד מקלדת של פסנתר כנף יפהפה. הם גרמו לי לשים לב ליופי המוזיקה הזורמת בראשי. הבעיה היא שאינני יודע כיצד לנגן על פסנתר ולכן אינני יכול לבטא את מה שאני שומע. למעשה, רוב הזמן אני אפילו אינני ער למוזיקה הזורמת בראשי משום שאינני מחפש אותה. לרוב כולנו יכולים ללמוד לנגן פסנתר ולפתח את הזרימה הטבעית של המוזיקה בראשנו. אנו אף יכולים ללמוד לבטא את ההדרכה הפנימית שיש לכולנו גישה אליה. אחד הדברים הקשים הוא, ללמוד לתת אמון במה שמקבלים. כאשר אנו מתחילים ללמוד פסנתר, אנו הרבה פעמים מתחילים בלחיצה על קלידים לא נכונים. בשיעורי פסנתר אנו מצפים מעצמנו לטעות, אולם בתקשור איננו מאפשרים לעצמנו חופש פעולה זה. החלק המעניין ביותר בהקבלה זו הוא, שהרבה יותר פשוט ללמוד את אומנות התקשור מאשר ללמוד לנגן על פסנתר.
הקהילה האיזוטרית הנמצאת ב-'וי.אי.סי' – המרכז הבינלאומי של וינה[1]. הינה קבוצה הנפגשת מדי שבוע בקהילה הבינלאומית בוינה [2] המתאכלסת באו"מ ובארגונים רבים שלו. עיקר חבריה הינם עובדי או"מ ורבים מארגוני המשנה כולל 'אונידו'[3] (הארגון התעשייתי של האו"מ), הסוכנות לאנרגיה אטומית (המפקחת על כלל הפעילות העולמית האטומית) ועוד. הקהילה של וי.אי.סי שוכרת מרצים שידברו בפגישות מיוחדות, וזו היתה השנה השנייה שהתבקשתי להציג מידע מהקבוצה. כאשר נשיאת הקהילה שאלה אותי על מה אדבר, אמרתי לה שאציג שיחה מקדימה ותקשור חי, ואז אציג קטע מהסמינארים שלנו כיצד לתקשר ומה כולל תרגיל תקשור. אף אחד מאתנו לא ידע כיצד זה ילך עם חברים מהקהילה, אך שנינו הסכמנו שהיה שווה לנסות.
הגענו מוקדם לאו"מ והיה עלינו לעבור בדיקות בטחוניות במרכז הבינלאומי של וינה. ה- וי.אי.סי הינה עיר בינלאומית קטנה הבנויה ממספר בנינים יפהפיים בליבה של וינה. מאחר ובעצם נכנסנו למדינה אחרת, היה עלינו לעבור בדיקה בטחונית. השנה זה היה הרבה יותר קל מאשר בשנה שעברה שכן לא הבאנו את החרב ולא את השרביט שאנו משתמשים בהם בסמינארים שלנו. בשעה 17:00 מסתיים יום העבודה הרגיל והחברים מתחילים להגיע. הייתי מופתע מאוד לראות פנים מוכרות רבות, ועבורנו היה זה איחוד מחדש של משפחה רוחנית עם אנשים רבים שזכרנו מהשנה הקודמת.
כאשר החדר התמלא, התחלנו את ההרצאה. ערכתי הצגה קצרה וסיפרתי לכולם שלאחר התקשור החי נציג שיעור על תקשור לאלה שירצו להישאר. בשגרה נמשכות פרזנטציות אלה 90 דקות אך אנו היינו שם 4 שעות עבור אלה שרצו להישאר ולחוות זאת. אז התחלתי את התקשור החי והקבוצה העבירו מסר יפהפה ביחס לפלנטה ולצפוי לה בשנים הבאות. הם דברו על צורה של ממשלות המיועדות להעצים את האנושיים אשר בקרוב תתחלנה להגיח. הם אמרו שזו תהיה צורה של ממשלות שבעצם אינן ממשלות, ושזו תהיה חזרה לדרכים של למוריה. הם דברו רבות על למוריה ואטלנטיס; על מה שהשתבש וכיצד ניתן להימנע מזה בפעם הזו. הם דברו על היטלר ועל שמונת מיליון עובדי האור והתפקיד שהם שיחקו בהתפתחות של הפלנטה ארץ. עוד דברו על חשיבות העבודה עם ילדי האינדיגו ועל העזרה שיש לתת להם עם המשימות של הגדרה מחודשת של תפקיד הילדים בכל מקום. הם הוסיפו על שובם של ילדי הקריסטל וכיצד יש ביכולתנו להכין את הפלנטה לקבלם בקלות. בנקודה מסוימת הזמינו הקבוצה מהקהל ליצור מרחב רשמי לאיחוד דתות העולם. הם אמרו שמציאת קווים משותפים בדתות יוביל מהר לדו קיום של שלום ולהבנה של אחינו בני האדם. לאחר המסר היו שאלות מהקהל שהופנו ישירות לקבוצה. היו דברים יפים רבים אותם חלקו הקבוצה עם כולם ולעולם לא אשכח את הכבוד המציף שהיה לקבוצה לקבוצת נשמות זו. תמיד אזכור גם שכאשר פקחתי את עיניי לאחר התקשור, ראיתי עיניים דומעות מתבוננות אלי בחזרה. אני זוכר שחשבתי איך התכנסות של נשמות אלה הינה עוצמתית ודומה בדיוק לזו שיש כאשר כל עובדי האור משתתפים בסמינארים שלנו, ודבר זה גרם לי לשקט פנימי גדול מאוד, לדעת שאנשים אלה משחקים תפקיד חשוב מאוד.
עשינו הפסקה קצרה ורבים היו צריכים ללכת בגלל הילדים שחיכו בבית, או רכבות שהיה עליהם לתפוש, אך כולם עזבו תוך חיבוקים. כאשר התכנסנו מחדש היו שם כ- 25 אנשים שרצו לתקשר. דברתי קצת על מהו למעשה תקשור, ועל מה שאיננו. הסברתי את הדרך בה אני מציג מידע זה בסמינארים של תאגידים. למרות שבדרך כלל אינני מציג תרגילי תקשור בסמינארים של תאגידים, אני מדבר רבות על כניסה לאינטואיציה ועל כניסה לזרם. דברתי על כך שבעצם לכל אחד יש גישה ליכולת זו אך רק מעטים מאמינים בעצמם מספיק על מנת להביע זאת. האמת שאינני יכול ללמד אף אחד לתקשר שכן לכל אחד יש כבר יכולת זו. מה שאני כן יכול לעשות, זה לספר להם איך זה מרגיש לי לספק להם מרחב לתרגול וחוויה של היכולות שלהם. עשינו מספר תרגילים כדי לגרום לזרימה לנוע. עשינו תרגילים של תקשור עצמי כמו גם תקשור לאחרים. עשינו תרגילים פסיכומטריים וכתיבה אינטואיטיבית כדרך לגרום לאנרגיה לזוז. סיימנו בתרגיל של תקשור בצורה חופשית לכולם. הייתי אומר שאנשים אלה הצליחו לפחות כמו שמצליחים אנשים בסמינארים של עובדי האור ושזה היה תרגיל מאוד מיוחד עבורנו – להציג זאת באו"מ.
הסיור האירופאי שלנו באפריל 2000 נמשך חמישה שבועות, במהלכם עשינו שבעה סמינארים כולל שניים בתאגידים. תרגיל התקשור באו"מ היה האחד שתמיד אזכור. אם הייתם אומרים לי לפני ארבע שנים שאלמד תקשור באו"מ, הייתי חושב שאתם משוגעים. אני מניח שהבדיחה הקוסמית היא עלי!
[1] - VIC Esoteric Society
[2] - Vienna International Community
