~כל אחד רוצה למות ~
גיליון 819
14.9.18
ניל דונלד וולש
מאנגלית: חמדה טלאור
עריכה לשונית: ניצה תפארת
ידידי היקרים...
אבא של ידידה חגג לאחרונה את 'יום ההמשך'. ברור שהיתה זו עבורה תקופה של עצב על האובדן, וכולנו חשנו בזה ועשינו כמיטב יכולתנו לשלוח לה את אהבתנו. אולם האירוע החזיר שוב למודעות שלי את כל נושא המוות, ופניתי אז אל הספר המופלא בסדרת הספרים 'שיחות עם אלוהים': "בבית עם אלוהים: בחיים שלעולם אינם מסתיימים".
נאמר לי שם משהו שמעולם לא שמעתי קודם לכן... שהמוות הינו כלי. ברצוני לחלוק עמכם עתה מה הביא לי החלק הזה בדיאלוג עם אלוהים. והנה הקטע הזה מהספר...[בתרגום לביאה ולירו]:
"המחשבה הזו של שימוש במוות ככלי חדשה בשבילי. כלי הוא משהו שמשתמשים בו במכוון. הוא משהו שרוצים להשתמש בו. אבל אני לא רוצה למות. איש אינו רוצה למות.
כולם רוצים למות
כולם רוצים למות?
כמובן. אחרת אף אחד לא היה מת. אתה חושב שהמוות הוא משהו שקורה בניגוד לרצונך?
זה נראה כך להרבה אנשים.
דבר אינו קורה בניגוד לרצונך. זה בלתי אפשרי. אם כך הרי...
הזיכרון השלישי: אינך יכול למות בניגוד לרצונך.
זה מנחם מאוד. זה כל כך מרפא לדעת. אבל איך אני יכול לאמץ את זה כאמת שלי, אם מנסיוני המון דברים שאני לא רוצה שיקרו – קורים?
אין שום דבר שקורה שאינך רוצה שיקרה.
שום דבר?
שום דבר.
אתה יכול לדמיין שקורים דברים שאינך רוצה שיקרו, אבל זה לא כך, וזה רק מאפשר לך לחשוב על עצמך כעל קורבן.
אין דבר שמעכב את התפתחותך יותר ממחשבה יחידה זו. מושג הקורבן הוא סימן מובהק לתפיסה מוגבלת. הפיכת מישהו לקורבן אינה יכולה להתקיים באמת.
זה קשה מאוד להגיד למישהו שהבת שלו נאנסה, או שהכפר שלו נמחה כליל בפעולה אכזרית של "טיהור אתני" שאף אחד אינו הופך לקורבן.
זה יהיה חסר תועלת לדבר בדרך זו לאנשים כאשר הם שקועים בסבלם. ברגעים כאלה פשוט היה איתם בחמלה עמוקה, באכפתיות אמיתית ובאהבה מרפאה. אל תציע קלישאות רוחניות או הסברים שכלתניים כמזור למכאוביהם. ראשית רפא את הכאב, ואז רפא את המחשבה שיצרה אותו.
נכון שבמובן האנושי הרגיל יש אנשים שהיו "קורבן" להתרחשויות ולנסיבות נוראיות בחיים. אבל חוויית הקורבן יכולה להיות אמיתית רק בהקשר של מודעות אנושית נורמלית, שהיא מוגבלת ביותר מטבעה.
כשאני אומר שהפיכת מישהו לקורבן אינה יכולה להתקיים באמת, אני מדבר מרמת מודעות שונה לחלוטין. אך זו הרמה שאליה יכולים בני האדם להגיע אחרי שהכאב יירפא.
תודה לך, אלוהים היקר, על ההבהרה והחכמה האלה. יחד עם זאת אני חושב שלהרבה אנשים יהיה קשה לאמץ את האמירה שלך, בין שהם חשים כאב רגשי ובין שלא.
מה שאני אומר כאן הוא לא יותר ממה שאמרו כמעט כל הדתות המסורתיות בעולם במשך מאות שנים. "נסתרות הן דרכי האלוהים", הן הכריזו. "שימו את מבטחכם בתוכניתו המושלמת של האלוהים".
בהמשך שיחה זו תהיה לנו הזדמנות לחקור את הרעיון של תוכנית מושלמת, ונבחן גם איך קורה שנשמות שונות רבות פועלות יחדיו כדי לייצר את התוצאות הפרטיות והקולקטיביות של החיים על פני כדור הארץ, ואיך הן עושות זאת בדרך מסוימת ומושלמת למען תכלית מסוימת ומושלמת. למעשה, אני עומד לבקש ממך לתת לי דוגמא לכך.
באמת?
כן. ואתה יודע בדיוק על מה אני מדבר. לעת עתה יהא לבך סמוך ובטוח שכל הדברים קורים באופן מושלם.
אנסה. אנסה להחזיק במחשבה זו ולאמץ אותה אל לבי כפי שבקשת."