.jpg)
קול קורא במדבר...
כאן יש התנהגויות נוספות
שאנו מוזמנים לאמץ
גיליון 760
28.7.2017
ניל דונלד וולש
מאנגלית: חמדה טלאור
עריכה לשונית: ניצה תפארת
איגרת מניל...
ידידי היקרים,
בספר החדש של 'שיחות עם אלוהים' מוצעת לנו רשימה בת 16 התנהגויות שונות של הוויות שהתעוררו בהשוואה להתנהגויות של בני אנוש הנמצאים במצב של חוסר ערות.
בימים הבאים אני הולך לסקור רשימה זו כאן, ולספק הזדמנות לשיחת עומק עליה. להלן נושאים #5– 8:
#5. הוויות ערות אינן מאמצות בתרבות שלהן עקרונות המתקשרים עם עקרונות שהאנושיים מתייחסים אליהם כאל "צדק" ו"עונש."
#6. הוויות ערות אינן מאמצות בתרבות שלהן עקרונות המתקשרים עם עקרונות שהאנושיים מתייחסים אליהם כאל "מחסור".
#7. הוויות ערות אינן מאמצות בתרבות שלהן עקרונות המתקשרים עם עקרונות שהאנושיים מתייחסים אליהם כאל "בעלות".
#8. הוויות ערות חולקות כל דבר כל הזמן. אנושיים במצב של חוסר ערות לעתים תכופות אינם חולקים; הם חולקים עם אחרים רק בנסיבות מוגבלות.
כאשר מתבוננים על ארבע נקודות אלה, האם אתם מסכימים איתן? אילו שינויים, אתם חושבים, יתרחשו בחוויה היומיומית אם האנושות תאמץ את 4 ההתנהגויות הנ"ל של ההוויות הערות?
הספר הרביעי של 'שיחות עם אלוהים': לעורר את המינים השונים מיקם לנו מפת דרכים, והוא מספק לנו מבט על האופן בו ניתן להגיע מהמקום בו אנו נמצאים כמינים אל המקום שאנו אומרים שברצוננו להגיע: מקום נקי מאלימות וסכסוכים, מסבל הנגרם על ידי אחרים, מחוויה של חסר ומחסור.
אני מאמין שהקולקטיב האנושי יכול להגיע לשם, יכול ליצור תוצאות אלה. מה אתם חושבים? האם כל זה חלום באספמיא? ובהתייחס לארבעת ההתנהגויות לעיל, האם אתם חושבים שהן ברות יישום ושניתן להשתמש בהן בדרך כלשהי בחוויה היומיומית ובביטוי של ההוויות בעלות כושר החישה אשר על הפלנטה שלנו?
באהבה,
.gif)
*************
בכל גליון ניל עונה על שאלות הקוראים. הפעם השאלה עוסקת בנושא איזון פנימי:
שאלת הקורא:
ניל היקר... חלק מאתנו הגיע אל התובנה הפנימית שאנו מביאיי אור לפלנטה הזו, אולם איננו מסוגלים לעצור את העימותים שיש לנו בגוף/הכרה/רוח. לדוגמא, התמכרויות. במקרה שלי – אכילה מוגזמת. יש שאיפה להיות כפי שאנו באופן פנימי, אולם תמיד נחסמים על ידי חוסר האיזון הזה. האם יש לך רעיונות באיזה אופן ניתן לגשת לנושא זה של הערה ושילוב של הכרה/גוף/רוח, והאם זה אומר שעל מנת להיות אדם שהתעורר לחלוטין יש צורך להתגבר על חוסר האיזון של הכרה/גוף/רוח, כמו התמכרויות?
תודה, מרלין
ניל משיב:
מרלין... אני רואה את שאלתך בדרך הפוכה. זה לא שעל מנת להשיג את מה שאת מכנה "שילוב" יש "להתגבר" על כל חוסר האיזון שבין הכרה/גוף/רוח, כמו התמכרויות – זה בדיוק הפוך. כאשר מגיעים לשילוב [התעוררות, מודעות גבוהה יותר, הארה], חווים באופן אוטומטי איזון בכל הנושאים, וחוסר האיזון של התמכרויות נעלם מעצמו.
לדוגמא... תחשבי על כך באופן הבא: כאשר היית ילדה קטנה, סביר להניח ש"לקחת" למישהו את הסוכריה שלו... או שחטפת לאחיך צעצוע. ["הוא היה שלי קודם!" "לא, הוא היה שלי קודם!" ... וכו']. אך עתה, כשאת מבוגרת, לעולם לא תחשבי על "לחטוף סוכריה מתינוק" או לקחת ממישהו משהו משום ש"הוא היה שלך קודם". ובנוסף, לעולם לא תבחרי באופן מודע לעצור התנהגות כזו. את פשוט עצרת אותה... באופן אוטומטי. פשוט השלכת מעלייך התנהגויות ילדותיות אלה.
אותו דבר קורה כאשר מגיעים להארה.
את תדעי כאשר "תשלבי" באופן מלא את האמת של מי שאת. זה יקרה כאשר ההתמכרויות פשוט תיעלמנה. יחד עם זאת הן אינן חייבות "להיעלם" על מנת שתגיעי להארה. ניתן להגיע להארה בהתראה של רגע. כמו להקיש באצבע צרדה. בין אם מתמכרים אז למשהו או לא.
כפי שאמרתי לעתים מזומנות: "הארה זה לא כמו הוצאת השקדים. זה לא דבר חד פעמי; לעתים זה "קורה" וזהו. הארה זו חוויה של מרגע לרגע, אליה מגיעים שוב ושוב בכל רגע זהב של העכשיו. כאשר אנו אוגדים קבוצה של רגעים אלה יחדיו, אנו אומרים שהגענו למאסטריות.
בסדר? עכשיו, אם אינך רוצה להמשיך להתנפל על אוכל, הפסיקי להתנפל על אוכל. פשוט הפסיקי. אני הפסקתי את הרגל העישון שלי [הרגל שקשה לבלום אותו] ביום אחד, ומעולם לא הכנסתי שוב סיגריה אל פי [לאחר שעישנתי קופסא ליום]. זה היה לפני שלושים שנה.
אינני אומר שלסיים התמכרות זה קל, אך אני אומר שזה ניתן לביצוע.
באהבה,
