המסע למודעות – חלק 2
גיליון 835
11.1.19
ניל דונלד וולש
מאנגלית: חמדה טלאור
עריכה לשונית: ניצה תפארת
אגרת מניל...
בשבוע שעבר הבעתי דעה שרוב האנשים חיים מהחוץ פנימה, במקום מהפנים החוצה. בכך, הם חיים חיים של תגובה במקום חיים של יצירה. דבר זה מסביר את הסיבה לכך שהאנשים חווים את אותו אתגר שוב ושוב במערכות יחסים, בעבודה, בבריאות, בהורות, בהתפתחות רוחנית, ובכל הנושאים הקשורים לחיים.
רק אלה שלמדו להיכנס פנימה ולחיות את הנסיבות החיצוניות כאירועים פנימיים מצאו דרך לשבור את דפוסי החיים. "להיכנס פנימה" זה מה שאני מכנה 'המסע למודעות'. זהו מסע למרכז הווייתנו; זה התרחקות מתופעות החיים החיצוניות [כמעט תוך התעלמות מהן] תוך העדפה של החוויה הפנימית אותה מכוונים ויוצרים.
איך להגיע לשם
התנועה אל מרכז הווייתנו הינה דבר שקל לעשותו הרבה יותר מאשר רוב האנשים חושבים. ניתן להשיגו בכך שעוברים מחשיבה להרגשה.
ידוע שב'שיחות עם אלוהים' נאמר: "הרגשות הינם שפת הנשמה," והרעיון הוא לצאת מהראש ביחס לדברים ולעבור לנשמה.
המאסטרים עושים זאת על בסיס של 'מרגע לרגע, מאירוע לאירוע'. אני רוצה שתקראו שוב את הדברים. שאמרתי: "ברגע שמשהו קורה בעולם החיצוני, המאסטר נכנס פנימה על מנת להרגיש את הדרך בה הוא בוחר לחוש לגבי אותו אירוע."
מרגישים את הדרך בה רוצים להרגיש – ורוב האנשים חושבים שזה הפוך: שמרגישים כמו שמרגישים, בין אם רוצים בכך ובין אם לא. הם מדברים על כך שהם "מוצפים" על ידי הרגשות. אולם 'שיחות עם אלוהים' אומר לנו שהרגשות הינם דבר שאנו בוחרים בו.
האם זה דבר אמתי? שאלה זו תהיה הדבר בו נתחיל בשבוע הבא...
אהבה וחיבוקים,