.jpg)
שנת 2019 שמחה
גיליון 834
4.1.19
ניל דונלד וולש
מאנגלית: חמדה טלאור
עריכה לשונית: ניצה תפארת
אגרת מניל...
בגליון האחרון אשר פורסם ממש לפני ראש השנה, ציינתי שאנו, בני האדם החיים במאה ה- 21, מאוד ברי מזל. הגענו לרמת מודעות גבוהה מאוד. לקח לגזע שלנו מאות ואלפי שנים להגיע להישג זה, ואלה מאתנו החיים היום נהנים מכל עבודת ההתפתחות.
אנו מודעים לעצמנו, ואנו ערים לעובדה שאנו מודעים. כגזע אשר השיג מודעות עצמית, נכנסנו למודעות מרשימה יותר ויותר של עצמנו ושל מערכות היחסים לחיים בכלל. ההזדמנות שיש לכל פרט עכשיו הינה להרחיב יותר ויותר את המודעות, עד אשר תושג מודעות מוחלטת.
התרחבות המודעות הזו הינה תהליך בו עוסקים האנשים באופן אישי, תודעתי ומכוון. זה לא משהו שקורה במקרה, למעט מקרים נדירים ביותר. ישנם אלה אשר חווים "חוויית הארה פתאומית" בה הם השיגו מודעות באופן מידי. אך עבור רובנו, המסע מעט שונה – ומעט ארוך יותר.
הבה נתחיל, בגליון הראשון של שנת 2019, שיחה על המסע למודעות. בשבוע שעבר היינו בחופש עקב החגים לאחר הדלקת הנרות שנערכה בערב ראש השנה במסגרת שיחות עם אלוהים, אך חזרנו שוב לעניינים, ואנו מתחילים גליון זה של השנה החדשה עם נושא מרתק ביותר.
לפני שנוכל לשוחח על המסע למודעות, אנו קודם כל צריכים לחקור מה בכלל פירוש המילה.
המילון מגדיר את המילה מודעות כ: "להיות בעל ידיעה או מושג של מצב או עובדה, הנוגעת ובעלת מידע, ביחס למצב מסוים או התפתחות מסוימת".
זה קרוב לאופן בו אני משתמש במילה, אך במטפיזיקה אני הולך להגדיר מודעות כ: "מצב של תודעה המשקף את ההבנה של תהליך החיים, כמו גם את רמת הידיעה של הזהות האמתית של בן אנוש בודד, שאדם מסוים הגיע אליה."
מודעות זה משהו שהשגנו. זה לא משהו שמישהו יכול לתת לנו – למרות שנכונה העובדה שאחרים יכולים להראות לנו את הדרך להגיע אליה. קיימות רמות מודעות רבות כמספר ההוויות האנושיות, שהרי זה דבר מאוד אישי, בדיוק כמו כל דבר אחר ביחס לאנשים.
רמת המודעות האישית של האופן בו החיים עובדים משתקפת ונראית באמצעות המחשבות, הבחירות, הפעולות וההחלטות המציינות את התרחבות חוויות היום-יום של החיים.
רוב האנשים אינם ערים לכך שהחיים הם כלל לא מה שנדמה שהם, ואין להם כל קשר למתרחש באופן חיצוני. כלומר, הם אינם עוסקים באירועים החיצוניים המתרחשים – למרות שהאירועים החיצוניים המתרחשים הם השתקפות של מה שהחיים הינם עבור כל אדם ואדם.
רוב האנשים חיים מהחוץ פנימה, במקום לחיות מהפנים החוצה. בכך הם חיים במהופך. הם חיים את החיים כתגובה במקום כיצירה. הקושי בכך הוא שכל תגובה הופכת להיות היצירה הבאה, ובכך, הדבר אליו אנו מגיבים הופך להיות עצם הדבר הבא אותו אנו יוצרים, כמעט בכל מקרה ומקרה.
דבר זה מסביר את הסיבה לכך שהאנשים חווים את אותו אתגר שוב ושוב במערכות יחסים, בעבודה, בבריאות, בהורות, בהתפתחות רוחנית, ובכל שטחי החיים. נראה הדבר שהם חיים בתוך "דפוסים" – ובאמת כך הם פני הדברים, מאחר והם "עיצבו" את הנסיבה החיצונית הבאה מבוססת אל תגובתם לנסיבה החיצונית האחרונה.
רק אלה אשר למדו להיכנס פנימה ולחיות נסיבות חיצוניות כאירוע פנימי מצאו דרך לשבור את השרשרת ולעצור את הגלגל מפני הליכה סחור סחור שוב ושוב.
מסע ההתעוררות הינו מסע למרכז ההוויה שלנו; זו הסתלקות מתופעות חיצוניות של החיים, כמעט תוך התעלמות מהן, מתוך העדפה של החוויות הפנימיות אליהן מכוונים ואותן יוצרים.
אנו נחקור את הדברים עוד בגליון הבא.
ברכות,.gif)
