.jpg)
מה דעתכם?
להלן רעיון של אדם אחד ביחס לשאלה
מיהו ומהו האל
גיליון 772
20.10.17
ניל דונלד וולש
מאנגלית: חמדה טלאור
עריכה לשונית: ניצה תפארת
איגרת מניל...
ידידי היקרים,
בסופו של הגליון הקודם אמרתי שבשבועות הבאים אציע תשובות ל- "21 התהיות שלי", ואני מתחיל עכשיו.
השאלות הראשונות מתוך ה- 21 היו:
מהו טבעו של האל? אם אלוהים קיים, מהו טבעו האמתי? האם זו "אישיות" הקיימת היכנשהו בממד אחר, בעלת תשוקות, צרכים, כוונות, העדפות, דברים שאינה אוהבת, שיפוטים, תגובות, שמחות, צער ונטיות הדומות לאלה של בן האנוש?
ההבנה שלי היא, שהיבט החיים ביקום שאנשים רבים מכנים "האל" איננו "בן אדם" במובן הקלאסי; לא בן אנוש שנעשה חשוב יותר. בעצם, בפשטות [וברוב פאר] זו מהות חיונית המחלחלת לכל דבר, המקור הראשוני של אינטליגנציה חסרת גבולות והמקום הראשוני של יצירה ללא גבולות.
האל הינו ביחד – הן הבורא והן הנברא, אנרגיה טהורה המשפיעה על עצמה. זו הסיבה הראשונה. זה כלל ההשפעות. הוא משכן כל החכמה, המקור הבלתי נדלה של כל התשוקות, המעיין של כל העוצמה, מקור כל המציאות.
הוא, במילה אחת, אהבה.
חוכמתו מופעלת, תשוקותיו התמלאו כבר, עוצמתו גלויה, המציאות שלו מתגשמת באופן מלא לתפארת וברוב פאר באמצעות החוויה והביטוי של אהבה.
האם יש למהות החיונית שאנו קוראים "האל" אישיות?
כן, אני מאמין שכן.
הגדולה של האל ותפארתו הינם היעדר הצורה שלו. יחד עם זאת אין זה אומר שהאל אינו "אישיות" אליה אנו יכולים להתפלל ועמה אנו יכולים להיות בקשר. למעשה, פירוש הדבר הוא בדיוק הפוך.
היעדר הצורה המהותי של אלוהים הוא זה אשר בכל רגע נתון מאפשר לו לקבל כל צורה ועיצוב כשזה משרת את האהבה אליו.
וכך, יכול האל לאמץ את האנרגיה של דמות האב, את הנחמה של האם, את נאמנות החבר, את חמלת כומר הווידויים, את אומץ עושה השלום, את חוזקו של השורד, את סבלנות המורה, את הידידות של בן אותה מדינה, את האינטימיות של המאהב, ואת יציבות האוהבים.
וכך אנו רואים שהעובדה שהאל איננו, בבסיסו, ישות של בן אנוש גדול מהחיים אינה אומרת שאין לנו אל מי להתפלל, או מישהו שישתדל עבורנו, או ליצור עמו מערכת יחסים אישית. בדיוק ההפך. האל יכול להיות כל הדברים לכל האנשים, ואם אנו רוצים אל אישי אליו נתפלל, אל הדומה להורה ממנו ניתן לבקש עצה, או אל עוצמתי אשר יתווך עבורנו, אלוהים אכן ימלא עבורנו את כל התפקידים האלה.
האל הוא כל הדברים עבור כל האנשים, שכן האל הינו כל הדברים בכל האנשים.
אלוהים הנו החיים עצמם שהינם ביטוי של אהבה בצורה פיזית, כל ביטוי של החיים, והוא ביטוי של אהבה. בעיניה של תפישה מוגבלת זה יכול לא להיראות כך, אך ללא ספק זוהי אמת נצחית עמוקה.
מה שאני אומר בעצם הוא, שהיבט החיים שרבים מכנים אלוהים, אינו אלא אנרגיה בלתי מוגדרת. אני אומר גם שהיא יכולה לקבל הגדרה בכל צורה המשרתת את האהבה. או, במלים אחרות, בכל צורה המבטאת את עצמה כעצמה בטבעה האמתי.
אני חושב שקיים מודל של סוג כזה של תופעה אנרגטית מסוג זה במדע הרפואי של ימינו... והם נקראים תאי גזע. אומרים לנו שתאי גזע אלה תאים שטרם הוגדרו של אורגניזם רב-תאי המסוגלים לעורר עוד תאים רבים ללא גבול מאותו סוג, ואשר מהם סוגים אחרים של תאים מתפתחים על יד הגדרה.
תאי גזע בלתי מוגדרים של הגוף האנושי יכולים לקבל הגדרה [דהיינו – לקבל צורה של] תאי מוח, תאי לב, ריאות, או איברים רבים של הגוף האנושי.
אני חושב על האל, באופן מטאפיזי, כתאי גזע של היקום. אם משהו מדהים כתאי גזע יכול להתקיים בגוף האנושי, איזה סוג של התגלמות של אנרגיה יכולה להתקיים ביקום?
אני חושב שאנרגיה הינה אלמנט של החיים אשר משפיע על אנרגיה אחרת. הגעתי למסקנה, באמצעות הביקורים המנטאליים שלי אצל האלוהות [מקור כל החכמה והבהירות, האהבה ללא תנאי וההבנה המוחלטת הקיימת בתוך כולנו] שהאל הינו תהליך. האלוהות הינה אינטראקציה, הדהוד של – אינטליגנציה, יצירתיות, וניתנת לשימוש על ידי מי שמבין את הסגולות שלה, את כוונותיה ואת הבטחתה.
ללא ספק אני יכול לטעות בקשר לכל זה. אני מקווה ומאמין שנקודות המבט שלי כאן לא תשמשנה כפלטפורמה להקשה של תוכחה מילולית או הטחת עלבונות, תקיפה מילולית או הכפשת אופי, ציניות מכאיבה או התקפות אישיות על נקודות מבט או אמונות, דת או מוצא אתני, פילוסופיה או הבנה שונים של אף אדם.
אני מאמין שכולנו מבוגרים כאן, ושאנו יכולים לנהל ויכוח ביחס לנושאים אלה בדרך מלאת הערכה ומנומסת, אדיבה ותוך התנהגות הולמת.
ההבדלים בינינו אינם צריכים ליצור הפרדה, והניגודים בינינו אינם צריכים לגרום לעימותים. הבה ניהנה ממחקרים אלה יחד, על מנת לראות להיכן הם ייקחו אותנו, וניתן לכולנו הזדמנות להפגין – ואין זה משנה מהם ההבדלים האחרים שיש בינינו – שכולנו מסכימים על דבר אחד: שעדיף ואפשרי לא להסכים בצורה נעימה.
באהבה,.gif)
