פנג שואי

אתרים מומלצים

הענקת תמורה

מפת האתר

מכתב לניל:

האם ניתן לברוח מהחיים האלה

באמצעות התאבדות?

גיליון 820

21.9.2018

 

ניל דונלד וולש

www.CwG.org

 

מאנגלית: חמדה טלאור

עריכה לשונית: ניצה תפארת

שאלת הקורא:

ניל היקר,

אני מאקוודור ובמהלך השבועיים האחרונים אני קורא את ספרך הראשון וחלקים מהספרים השני והשלישי. לאחרונה אני שוקל התאבדות. בספרך השלישי כתוב שלאלוהים אין בעיה עם אנשים שמתאבדים ושהוא אינו שופט אותם, בניגוד למה שהאנשים חושבים.

אני רק רוצה לדעת האם יש איזה שהוא מקום נורא בו יהיה עלי לשהות עד שאשוב לחיים. אני שואל זאת משום שכאשר אנשים מתים והם שבים מהמוות, אם התאבדו הם חווים דברים רעים. לאנשים שמתים מוות טבעי יש תמיד חוויה של אור, מוזיקה ודברים דומים. מה בדיוק קורה עם המתאבדים?

תודה.

 

               ניל משיב...

 

חבר יקר...

אם אתה חושב שבכך שתשים קץ לחייך אתה הולך להימלט ממשהו שאינך רוצה לחוות כאן, על פני האדמה, אני מצטער לספר לך שזה לא הולך לקרות. כל מצבי חייך נוצרו על ידך עבור עצמך, לטובת נשמתך ומטרת המסע הנוכחי שלך באמצעות הפיזיות.

בספר 'בבית עם אלוהים: בחיים שלעולם אינם מסתיימים' ניתן הסבר ביתר פירוט ובצורה מופלאה יותר מאשר בכל אחד מהספרים האחרים של 'שיחות עם אלוהים'... ואולי יותר מאשר בכל ספר אחר שאי פעם נכתב למסע הזה – ולתוצאות של התאבדות. אני מאוד מאוד ממליץ לך לקרוא בעיון ספר זה לפני שאתה מחליט החלטה ברורה ביחס להתאבדות.

אחת המטרות של 'שיחות עם אלוהים' שיש לי היא לעזור לכל האנשים, בכל מקום, לבוא במגע עם קדושת החיים הפיזיים; לעזור לנו להבין שהחיים בגוף הינם מתנה בעלת פרופורציה שאינה ניתנת לתיאור.

כאשר שאלתי ספציפית את האל ביחס להתאבדות, הנה המידע שניתן ב'בבית עם אלוהים' :

אנשים שהתאבדו "הם פשוט לא השיגו את מה שבאו לשמו. חשוב שכל אחד ששוקל התאבדות יבין זאת.... הדבר העצוב הוא שאותם אנשים ששמים קץ לחייהם מדמיינים שהם עומדים לשנות את פני הדברים, אך לא כך הדבר.

"כשאדם שם קץ לחייו כדי לברוח ממשהו, אין בכך כדי ליצור מצב של בריחה מדבר. אומר שוב, אם אתה שוקל לשים קץ לחייך כדי להימנע ממשהו, דע שאתה חושב על דבר שאין ביכולתך לעשות.

"זה נורמלי לרצות להימנע מכאב. זה חלק מהריקוד. אך ברגע מסוים של אותו ריקוד האדם מנסה להדוף את עצמו ממשהו שנשמתו הגיעה לגופו כדי לחוות אותו, לא כדי לברוח מפניו. מאחר שאותו אדם רואה את החוויה ככואבת וקשה, הוא מבקש לצעוד לתוך ריק שבו אינו צריך להתמודד עם דבר ולפחד מפני דבר. אולם אנשים אינם יכולים לצעוד לתוך ריק, כי אין כל ריק שאליו יוכלו לצעוד. לא קיים ריק. אין ריק בשום מקום ביקום. בשום מקום שהוא. אין "מקום שבו יש לא כלום". בכל מקום שאליו תלך, החלל מלא במשהו.

"במה? במה החלל מלא?" ביצירות שלך. בכל מקום שאליו תלך אתה תפגוש יצירות, אינך יכול לברוח מפניהן – ואינך מבקש לברוח מפניהן, כי אתה יצרת את יצירותיך כדי לברוא את עצמך מחדש. לכן לא יועיל לך לנסות לעקוף אותן או לרקוד סביבן. לא ניתן לרקוד לאורך הדרך שלך אל תוך הריק. אנסח את זה בצורה אחרת: ריקוד ריק הוא בלתי אפשרי"

אז מה קורה לאדם ששם קץ לחייו? וכך נאמר ב"בבית עם אלוהים":

"בצד האחר של המוות אתה תפגוש בעצמך, וכל מה שנשאת איתך עדיין יהיה שם. אז תעשה את הדבר האירוני מכל. אתה תעניק לעצמך עוד חיים פיזיים, שבהם תתמודד עם מה שלא התמודדת איתו בחייך האחרונים, כי תכלית החיים היא לספק הֶקשר שבתוכו תוכל לחוות את מה שאתה בוחר לחוות בממלכה הרוחנית.

"לכן בכך שאתה עוזב את החיים הגשמיים לא תברח מפני דבר, אלא פשוט תציב עצמך שוב בתוך החיים הגשמיים ובתוך אותו מצב שממנו ביקשת לברוח... אלא שעכשיו תחזור להתחלה. אתה לא תראה בזה "עונש", "דרישה" או "נטל", כי תעשה זאת מרצונך החופשי, בהבינך שזה חלק מתהליך הבריאה העצמית שלשמו אתה קיים.

אם כן, אמרתי לאל, עדיף להתמודד עם כל מה שאנחנו מתמודדים אתו כאן ועכשיו. והאל הסביר:

"בדיוק, לשם כך נועדו החיים. כשתשתמש בחיים בדרך זו, אתה תמות כשתהיה מוכן להשתמש במוות ככלי ליצירת חיים חדשים ושונים. התאבדות היא שימוש במוות כדי לברוח, אך היא יוצרת את אותם החיים שוב מהתחלה, עם אותם אתגרים וחוויות". *