קול קורא במדבר...
ייתכם שאנו רק מספר
צעדים לפני ההתעוררות
גיליון 762
11.8.17
ניל דונלד וולש
מאנגלית: חמדה טלאור
עריכה לשונית: ניצה תפארת
איגרת מניל...
ידידי היקרים,
בספר החדש של 'שיחות עם אלוהים' מוצעת לנו רשימה בת 16 התנהגויות שונות של הוויות שהתעוררו בהשוואה להתנהגויות של בני אנוש הנמצאים במצב של חוסר ערות.
בגליון זה מועלות ארבע ההתנהגויות האחרונות מתוך אותה רשימה:
#13. הוויות ערות לעולם אינן מתחרות. אנושיים שאינם במצב של ערות מתחרים זה בזה לעתים תכופות.
#14. להוויות ערות ברור שאינן זקוקות לדבר. אנושיים שאינם במצב של ערות לעתים תכופות מייצרים חוויות המבוססות על צורך.
#15. הוויות ערות חוות שוב ושוב אהבה ללא תנאי לכולם. אנושיים שאינם במצב של ערות לעתים תכופות אינן מסוגלות כלל לדמיין אלוהות שעושה זאת, שלא לדבר על עצמם.
#16. הוויות ערות רתמו את עולם המטפיזיקה. אנושיים שאינם במצב של ערות לעתים תכופות מתעלמות ממנו בעקרון.
כאשר מתבוננים על ארבע נקודות אלה, האם אתם מסכימים איתן? אילו שינויים, אתם חושבים, יתרחשו בחוויה היומיומית אם האנושות תאמץ את 4 ההתנהגויות הנ"ל של ההוויות הערות?
הספר הרביעי של 'שיחות עם אלוהים': לעורר את המינים השונים מיקם לנו מפת דרכים, והוא מספק לנו מבט על האופן בו ניתן להגיע מהמקום בו אנו נמצאים כמינים אל המקום שאנו אומרים שברצוננו להגיע: מקום נקי מאלימות וסכסוכים, מסבל הנגרם על ידי אחרים, מחוויה של חסר ומחסור.
אני מאמין שהקולקטיב האנושי יכול להגיע לשם, יכול ליצור תוצאות אלה. מה אתם חושבים? האם כל זה חלום באספמיא? ובהתייחס לארבעת ההתנהגויות לעיל, האם אתם חושבים שהן ברות יישום ושניתן להשתמש בהן בדרך כלשהי בחוויה היומיומית ובביטוי של ההוויות בעלות כושר החישה אשר על הפלנטה שלנו?
באהבה,
מכתב לניל:
ניל היקר... ראיתי לאחרונה את הסרט המבוסס על ספרך ובכיתי מאוד בגלל המצב בו היית [יצרת קשר עין עם ילד צעיר בעודך נשען על פח אשפה תוך כדי אכילת כריך]. גם אני גדלתי כקתולית של הכנסייה הרומית, ועזבתי את הכנסייה בחיפושי אחר האמת. הפכתי להיות נוצרייה עצמאית לא שייכת לכנסייה כלשהי. אני עדיין מוצאת אנשים רבים אשר אינם מבינים את עומק אהבתי לאנשים. זה לא בא ממני, אלא מאלוהים.
פתחתי זרם דתי חדש בשם "מטבח האל" המספק ארוחות חמות לנזקקים מקומיים של אהבה. אין לערבב בין מטבח זה למטבח המספק מרק, בו מתייחסים לא פעם לרבים מהפונים כמו אל עדר. ילדי ואנוכי הכנו לנזקקים המקומיים כרטיסים המעודדים אותם לא להתייאש. לרוע המזל הכנסייה שלנו לא היתה מעוניינת יותר שכל ה"הו – הא" הזה יהיה בטקס הדתי ביום ראשון בבוקר, לכן עזבתי גם את הכנסייה.
האם אתה מחשיב עצמך כנוצרי? אינני בטוחה מה להבין מכל זה. אני אוהבת את הפילוסופיה שלך, אך האם היא נחשבת "נוצרייה" או משהו אחר? נראה הדבר שסוף סוף מצאתי מישהו שחושב כמוני ואוהב עמוקות כפי שאני אוהבת. ז'קלין.
ניל מגיב:
ז'קלין היקרה... לא הייתי מחשיב עצמי כנוצרי, לפחות לא כפי שמגדירה זאת הקנאות הדתית. הייתי מתאר עצמי כ- נוצמוסליהודי. אינני מאמין שיש רק "דרך אחת ל אלוהים", וכל מי שאינו הולך בדרך זו מגיע לגיהינום. פשוט אינני מאמין בכך. ובכנות, אינני מכיר אנשים רבים שכן מאמינים בכך. אני יודע שישנם אנשים כאלה, אך באופן אישי אינני מכיר רבים. אני חושב שדי התבגרנו מהרעיון הזה.
אני חושב שרובנו די מבינים שהאל מקבל בברכה הביתה את כל ילדיו, וה"ערך הרוחני" אינו מדבר על דרך מסוימת או אימוץ של אמונה או תפילה מסוימות, או עשיית ריטואל דתי מסוים, או הליכה לפי שיטה מסוימת. אני חושב שלרובנו ברור שיש יותר מדרך אחת בדרך לראש ההר. וכך אני מצהיר שיש אמת אדירה בכל דת – אך לא 'כל האמת' נמצאת באחת מהן בלבד. וכך, אני גם הינדובודהיסט וגם מורמונשינטו. בקיצור, אני מניח שאני הכול. תודה עבור המלים הנעימות שלך. ועבור הדרך בה את בוחרת להופיע בעולמנו.
באהבה,