.jpg)
קול קורא במדבר...
האם ייתכן שנוכל לאמץ את
ההתנהגות של הוויות שהתעוררו?
גיליון 759
21.7.2017
ניל דונלד וולש
מאנגלית: חמדה טלאור
עריכה לשונית: ניצה תפארת
איגרת מניל...
ידידי היקרים,
בספר החדש של 'שיחות עם אלוהים' מוצעת לנו רשימה בת 16 התנהגויות שונות של הוויות שהתעוררו בהשוואה להתנהגויות של בני אנוש הנמצאים במצב של חוסר ערות.
בימים הבאים אני הולך לסקור רשימה זו כאן, ולספק הזדמנות לשיחת עומק עליה. להלן נושאים #1 – 4:
#1. הוויות ערות רואות את האחדות של כל החיים והן חיות לפי זה. בני אנוש הנמצאים במצב של חוסר ערות מכחישים עובדה זו או מתעלמים ממנה.
#2. הוויות ערות אומרות את האמת. תמיד. בני אנוש הנמצאים במצב של חוסר ערות משקרים לעתים תכופות מדי, לעצמם ולאחרים.
#3. הוויות ערות אומרות משהו ועושות את אשר הן אומרות. בני אנוש הנמצאים במצב של חוסר ערות לעתים תכופות אומרים דבר אחד ועושים דבר אחר.
#4. הוויות ערות, לאחר שראו והכירו בכך שהן כאלה, תמיד עושות את הדברים שעובדים. בני אנוש הנמצאים במצב של חוסר ערות לעתים תכופות עושים את ההיפך.
כאשר מתבוננים על ארבע נקודות אלה, האם אתם מסכימים איתן? אילו שינויים, אתם חושבים, יתרחשו בחוויה היומיומית אם האנושות תאמץ את 4 ההתנהגויות הנ"ל של ההוויות הערות?
הספר הרביעי של 'שיחות עם אלוהים': לעורר את המינים השונים מיקם לנו מפת דרכים, והוא מספק לנו מבט על האופן בו ניתן להגיע מהמקום בו אנו נמצאים כמינים אל המקום שאנו אומרים שברצוננו להגיע: מקום נקי מאלימות וסכסוכים, מסבל הנגרם על ידי אחרים, מחוויה של חסר ומחסור.
אני מאמין שהקולקטיב האנושי יכול להגיע לשם, יכול ליצור תוצאות אלה. מה אתם חושבים? האם כל זה חלום באספמיא? ובהתייחס לארבעת ההתנהגויות לעיל, האם אתם חושבים שהן ברות יישום ושניתן להשתמש בהן בדרך כלשהי בחוויה היומיומית ובביטוי של ההוויות בעלות כושר החישה אשר על הפלנטה שלנו?
באהבה,
.gif)
*********
בכל גליון ניל עונה על שאלות הקוראים. הפעם השאלה עוסקת בנושא השלום העולמי:
שאלת הקורא:
ניל היקר... אני תוהה אם אתה יכול לעזור לי בבלבול שיש לי בראש... הנושא הוא שלום, שלום עולמי – אם לדייק.
באיזה אופן אנו, כהוויות הבוראות את חוויית חיינו ואת החוויה הקולקטיבית, ניגשים לנושא השלום העולמי אותו על כולנו לחוות כאנושות? טוב... ב'סוד' [הסרט והספר] נאמר לנו שמה שאנו מתמקדים בו גדל. מתרחב. מורים רבים אומרים לנו לא לצפות בחדשות משום שבכך אנו מחזקים את האנרגיה השלילית. אמא תרזה אמרה שהיא לא תשתתף בהפגנה אנטי מלחמתית אלא תשתתף בעצרת שלום... אז מצד אחד, גם אם אנו מתמקדים בדברים שאיננו אוהבים או שאיננו רוצים בחיינו, אנו עלולים למשוך אתם לחיינו... נראה שזה המסר של בוראים מודעים.
מאידך, מה בקשר לאקטיביזם רוחני להביא שלום לעולם, דהיינו שתדלנות אצל חברי פרלמנט, סנטורים, וכו', לדבר נגד מלחמה, מריאן וויליאמסון ומסע הצלב שלה למחלקת שלום בארה"ב וכו...? האם עדיף לנו לא להשמיע את קולנו שמלחמה זה רעיון לא טוב? שלמעשה היא רעיון רע מאוד?
אני חושב שבמסע האחדות שלך בברמינגהם באנגליה אמרת שאם בועטים במישהו בסמטה, לא היית הולך בה, וכך הדבר כאשר נתקלים בעולם בו האנשים הינם קורבנות מלחמה. מהי, אם כן, הגישה החכמה ביותר בה ננקוט על מנת לא ליצור יותר מלחמות? ומהי הגישה החכמה ביותר כדי שנגרום לאנשים לראות שהמלחמה חסרת תועלת? כל עזרה שתוכל ליישב את הבלגאן בראשי תתקבל בהערכה. דעותיך מוערכות ביותר... כרגע אני מתמקד בשלום, אולם אני מאוד מתרגז ממלחמה.
ניק ר. סאות'האמפטון, בריטניה
ניל משיב:
הלו ניק. שאלתך מקבלת תשובה בספרים 'מאושר יותר מאלוהים' ו'הסערה שלפני השקט', שני ספרים מתוך הקוסמולוגיה 'שיחות עם אלוהים'. הדבר שהכי יכול להועיל עתה, הוא מאמץ משותף ליצור סיפור תרבותי חדש עבור האנושות. אתה יכול להצטרף לאלפים בכל העולם אשר עוזרים, ממש עתה, ליצור אותו.
הסיפור התרבותי הנוכחי שלנו, הינו סיפור המבוסס על תיאולוגיית הנפרדות. תיאולוגית נפרדות הינה תיאולוגייה האומרת "אני 'כאן' ואלוהים 'שם' ולעולם השניים לא ייפגשו עד למותי, ואז האל יחליט האם הייתי טוב מספיק על מנת לשוב הביתה ולהיות אתו 'שם'."
הבעיה עם תיאולוגיית הנפרדות היא שהיא מייצרת קוסמולוגיה של נפרדות. דהיינו, קוסמולוגיה של אופן ההסתכלות על החיים בה מאמינים שהכול נפרד מכל דבר אחר. וקוסמולוגית הנפרדות מייצרת סוציולוגיה של נפרדות. דהיינו, דרך של התערות חברתית בה המינים האנושיים מפרידים כל אדם מכל אדם אחר בכך שהם מצהירים שהעניין שלהם הוא בנפרדות. וסוציולוגיה של נפרדות מייצרת פתולוגיה של נפרדות. דהיינו, התנהגויות פתולוגיות של הרס עצמי, התעסקות בזה באופן אישי וקולקטיבי והבאת הוכחות לכך בכל מקום על פני הפלנטה במשך כל ההיסטוריה האנושית.
הכי טוב שמאמצינו בעולם הפיזי עתה יעסקו בהצעה לגוף האנושי של סיפור תרבותי חדש... סיפור של איחוד של כל החיים [ו, ללא ספק, איחוד של כל האנשים בכל מקום.] כפי שציינתי לעיל, ניק, אתה יכול להשתתף במאמץ זה. בעשותך זאת דבר זה יעזור לך לשחרר חלק מרגשות הכעס שלך ביחס למלחמה. ואם מדברים על הדברים שכתבת: "שאתה מתרגז ממלחמה..." ברצוני להציע לך, כפי שאיינשטיין אמר, שלא ניתן לפתור שום בעיה תוך שימוש באותה אנרגיה אשר יצרה אותה. דהיינו, כעס לעולם לא יפתור כעס, אלימות אינה יכולה להעלים אלימות, ומחסור בשלום לעולם לא יביא שלום.
תן לעצמך רשות לחוות שלום פנימי, בעודך יודע שמי שהמתעסק במלחמה עושה זאת מתוך בלבול. הוא אינו יודע באיזה אופן להשיג, או לרכוש, את הדבר שהוא רוצה בחייו הכי מכל מבלי להשתמש באלימות – או שהוא משוכנע שאלימות הינה הדרך היחידה בה הוא יכול להשיג זאת. זה עניין של בלבול, לא של רוע בסיסי. האנשים בבסיסם אינם רעים. בבסיסם הם טובים, ואוהבים. זכרו זאת מתוך "קורס בניסים": כל התקפה הינה קריאה לעזרה.
באהבה,
