.jpg)
קול קורא במדבר...
יש רעיון אחד שהאט את התפתחותנו
גיליון 729
23.12.2016
ניל דונלד וולש
מאנגלית: חמדה טלאור
עריכה לשונית: ניצה תפארת
במהלך החודשים הבאים ישמש מרחב זה למחקר – כל פעם נושא אחד – של המסרים, העקרונות המטאפיזיים, והפירוש הרוחני של החומרים אותם ניתן למצוא ביותר מ- 3,000 העמודים של הספרים 'שיחות עם אלוהים'. סידרה זו של התבוננות ופירוש מוצעת בליווי כתב הוויתור המתמשך שלי: יכול להיות שאני טועה ביחס לכל זה.
ניל כותב מילים חדשות אלה באופן סדיר, ולא בהכרח שהן תופענה ממש כל שבוע, ואז יתכן שנשבץ נושאים אחרים בגליונות אלה כך שכל שבוע יהיה לכם משהו חדש...
איגרת מניל...
אני מאמין שהרעיון שהכול נפרד מהכול הינו המכשול הגדול מכולם להתרחבות מהירה של הפוטנציאל האנושי ותנועתה המהירה של ההתפתחות האנושית.
ברגע זה, רוב האנשים המאמינים באלוהים – ואין ספק שזהו רוב האנשים אשר על פני הפלנטה – עדיין מאמצים את תיאולוגיית הנפרדות. זוהי דרך להסתכל על האל המצהירה שהאל נמצא "שם" ואנו נמצאים "פה".
זה לא היה חשוב אם זה היה מסתיים בזאת, אולם הבעיה עם תיאולוגיית הנפרדות היא, שלעתים תכופות מדי, ביותר מדי אנשים, היא מייצרת את קוסמולוגית הנפרדות. כלומר דרך להסתכל בכלל החיים האומרת שכל דבר נפרד מכל דבר אחר.
זה לא היה כל כך נורא אילו היתה זו רק נקודת הסתכלות. אולם הבעיה היא, שקוסמולוגיה של נפרדות מייצרת ביותר מדי אנשים, לעתים תכופות מדי, פסיכולוגיה של נפרדות. דהיינו, נקודת מבט פסיכולוגית האומרת שאני נמצא כאן ואתה נמצא שם.
זה היה משהו שהיינו יכולים לחיות עמו אם זה היה הכול, אך הבעיה היא, שנפרדות פסיכולוגית מייצרת נפרדות חברתית. ובעצם, דרך להתערות חברתית המעודדת את כולם בתוך החברה האנושית להתנהג כהוויה נפרדת המשרתת את האינטרסים האישיים שלה.
עתה באמת נכנסנו לאזור מסוכן, שכן באופן בלתי נמנע חברה נפרדת מייצרת לעתים תכופות מדי, ביותר מדי אנשים, פתולוגיה של נפרדות. כלומר, התנהגויות פתולוגיות של הרס עצמי, הן של הפרט והן כחברה, המייצרות סבל, עימותים, אלימות ומוות הנעשה בידינו שלנו – וההוכחות נמצאות בכל מקום על פני הפלנטה במהלך כל ההיסטוריה.
אני מאמין שרק כאשר תיאולוגית הנפרדות שלנו תוחלף בתיאולוגיה של אחדות, הפתולוגיה שלנו תירפא. תיאולוגיה של אחדות מזהה שהננו שונים מהאל כמו שהאצבעות על היד שונות אך אינן נפרדות מהיד עצמה.
אנו מוזמנים להבין שכל החיים הינם דבר אחד. זהו הצעד הראשון. זו נקודת הזינוק. זהו תחילת הסוף של הדברים כפי שהם עתה. זו ההתחלה של יצירה חדשה, של מחר חדש. זהו סיפור תרבותי חדש של האנושות.
מחשבתי היא, שאחדות אינה תכונה מזהה של החיים. החיים הינם תכונה מזהה של אחדות. אני מאמין שזהו דבר שלא הבנו ביחס לקיומנו על פני כדור הארץ, וההבנה של דבר זה תשנה את הכול. החיים הינם ביטוי של האחדות עצמה. האל הינו ביטוי של החיים עצמם. האל והחיים הינם אחד. אתם חלק מהחיים. אתם אינכם, ואינכם יכולים להיות – מחוץ לדבר זה. אי לכך אתם חלק מהאלוהות. זהו מעגל. לא ניתן לשבור אותו.
אני מאמין שכאשר נתחיל לפעול בהרמוניה עם אמת זו, חוויית החיים הכוללת שלנו תשתנה לתמיד. למעשה לא תהיה עוד מלחמה. האלימות על כל צורותיה – תיעלם. שחיתות ומחסור ייעלמו. סבל מביש ועוני ייעלמו. אכזריות תהפוך להיות משהו בלתי נתפס, מחסור יהיה קשה מנשוא, השפלה – לא קבילה, רעב – בלתי אפשרי, וחוסר סובלנות – בלתי נסבלת. סוף סוף תהיה לנו חברה מתורבתת.
באהבה,.gif)
